מדינת ישראל נ' זילבר

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של קשירות קשר לביצוע פשע, סיוע לקבלת דבר במרמה, זיוף מסמך ושימוש במסמך מזויף.

על פי העובדות בהן הודה הנאשם, קשר הנאשם קשר עם אחרים להעביר במרמה זכויות בנכס מקרקעין שהיה בבעלות המנוחה נורית אברמוביץ ז"ל ומכירתו לאחר.

על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, נכנס הנאשם לקשר לאחר שהזכויות בנכס הועברו בלשכת רישום מקרקעין משמה של המנוחה לשמו של אחר בשם רוני לוי, לאחר שהאחרים אליהם הצטרף בהמשך זייפו צו ירושה שהוצע כביכול בבית הדין הרבני בת"א, ולפיו רוני לוי הינו יורשה של המנוחה.

עם הצטרפותו לקשר הוצאה על ידי האחר תעודת זהות מזויפת על שם רוני לוי כשתמונתו של הנאשם מתנוססת עליה.

באמצעות תעודת הזהות המזויפת, אותה הציג הנאשם בפני רוכש הנכס בשם בצלאל יניב ובפני באת כוחו, נמכר הנכס לבצלאל יניב תמורת סך של 250,000$ ונרשמה הערת אזהרה בטאבו לזכותו של בצלאל.

לאחר מכירת הנכס, נמסרו על ידי בצלאל שבעה שיקים שרשמו לפקודת רוני לוי, כאשר חלקם נמסרו לידי הנאשם שהעבירם לאחר לצורך הפקדתם ואחרים נמסרו ישירות לידי האחר אשר העביר את כל השיקים לניכיון.

במסגרת הסדר הטיעון הסכימו הצדדים להציע לביהמ"ש להטיל על הנאשם 3 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות אם יימצא כשיר לכך ע"י הממונה, וכן מאסר על תנאי, כאשר המאשימה עתרה בנוסף להשתת קנס כספי ואילו ב"כ הנאשם עתר להסתפק בהתחייבות כספית.

בטיעוניה ציינה ב"כ המאשימה מחד גיסא את חומרת העבירה, חומרת נסיבותיה ומאידך גיסא את חלקו של הנאשם שהצטרף לקשר בשלב מאוחר יותר, את העובדה שבסופו של יום רישומו של הנכס הוחזר על שם המנוחה ליורשיה ובאשר לרוכש הנכס טענה כי התעורר חשד שאף הוא היה בסוד הקשר, אם כי בסופו של יום לא נמצאו די ראיות להעמידו לדין והתיק נגדו נסגר בהעדר ראיות. מכאן לטענתה לכאורה לא נגרם כל נזק במעשיו של הנאשם עם חבריו לקשר.

עם זאת, עתרה להשית קנס כספי על הנאשם לאור אופי העבירה ופוטנציאל הנזק שהיה גלום בו ליורשים מצד אחד ופוטנציאל הרווח לנאשם, מאידך גיסא.

ב"כ הנאשם הצטרף לאמור לעתירה באשר לרכיב המאסר שיוטל על הנאשם אך ביקש להימנע מהטלת קנס כספי, כאשר הוא ביקש לשים דגש על חלקו המשני לכאורה של הנאשם, על נסיבות הצטרפותו לקשר, כאשר לטענתו נקלע לסיטואציה בה לא יכול היה להימנע מקבלת הצעת הקושרים האחרים לשתף עמם פעולה ובסופו של דבר חזר בו ולא השלים את העבירה עוד לפני שהמשטרה נכנסה לתמונה. הוא עמד על כך שבסופו של יום הנאשם לא קיבל כל תמורה על מעשיו, השיקים הועברו לאחר שהפקידם וקיבל את תמורתם.

לאור נסיבות אלה ובהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, שהינו נעדר הרשעות קודמות, מנהל בדרך כלל אורח חיים נורמטיבי, שנקלע לחובות המסתכמים בכ-400,000 ₪ ביקש להסתפק ברכיב הכספי בהתחייבות בלבד.

שקלתי את טיעוני הצדדים ולמען האמת התלבטתי אם העונש המוצע ראוי אף בהתחשב בחלקו של הנאשם. מדובר בעבירת מרמה חמורה, שאלמלא עלו היורשים בשלב כלשהו על מעשיהם של הנאשם וחבריו, היה המעשה מביא לרווח כספי ניכר לנאשם ולחבריו.

לא הובאו לפניי כל ראיות לפיהן הנאשם לא יכול היה להימנע מביצוע העבירה ועובדה זו אף לא היתה מוסכמת על דעת המאשימה ולא הוצגה ככזו בעובדות כתב האישום.

בנסיבות אלה, כאשר מדובר בעבירה כלכלית שרווח ניכר לצידה מחד גיסא, לא אוכל להימנע מהטלת קנס כספי, אך בהתחשב בעובדה שהנאשם הוא היחיד שעומד לדין בגין פרשה זו, מאידך גיסא, יהיה הקנס מתון באופן יחסי.

סוף דבר, בשקלי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, אני מטילה על הנאשם את העונשים כדלקמן:

1.מאסר בפועל למשך 3 חודשים.

המאסר בפועל ירוצה בעבודות שירות בכפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי בבאר יעקב, החל מתאריך 6.10.10, אולם הנאשם יוכל להגיע להסכמה עם הממונה על תחילת ריצוי עבודות השירות במועד מאוחר יותר.

אם לא ישונה המועד בהסכמת הממונה על עבודות השירות, יתייצב הנאשם במועד זה בשעה 08:00 לפני הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז מרכז, לתחילת עבודות השירות.

מובהר לנאשם כי במקום העבודה מתבצעת ביקורת ואם לא יעמוד בתנאי הממונה, ישנה אפשרות שיהיה עליו לסיים את ריצוי עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.