מדינת ישראל נ' זייד

הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום ולפיכך אני מרשיע אותו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ה' סיון תש"ע, 18/05/2010 במעמד הנוכחים.

נאסר ג'השאן, שופט

גזר דין

1.הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

2.עפ"י עובדות כתב האישום ביום 12/5/10, סמוך לשעה 11:30 בקיבוץ מגל, נמצא הנאשם בתחומי מדינת ישראל כשאין בידיו היתרים והאישורים הנדרשים לכך. באותו מעמד הציג הנאשם עצמו בפני שוטרים באמצעות ת.ז. מזוייפת ובכך השתמש במסמך מזוייף ביודעו כי הוא מזוייף, וכן הכשיל שוטרים מלבצע תפקידם כחוק.

3.לפיכך, לנאשם יוחסו העבירות שלהלן:

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין – התשל"ז-1977, שימוש במסמך מזוייף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין, וכניסה לישראל שלא כחוק, עבירה בניגוד לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952.

4.המאשימה מבקשת לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, כאשר היא מדגישה את החומרה שבעבירות בהן הורשע הנאשם, מאידך טען הסנגור המלומד כי מטרת כניסתו של הנאשם לשטחי מדינת ישראל היתה לצורכי עבודה בלבד, וכי יש להקל עם הנאשם לאור מטרת כניסתו. הסנגור הדגיש את נסיבותיו האישיות של הנאשם והיותו אח מפרנס ל- 4 אחים שהגיע לישראל למטרת עבודה.

5.ביהמ"ש העליון אמר את דברו באשר לרמת הענישה הראויה בעבירות מהסוג הנדון, אגב התייחסות למקרים בהם מתלוות עבירות אחרות לעבירת הכניסה לישראל שלא כחוק, כגון עבירת שימוש במסמך מזוייף, וזאת ברע"פ 3173/09 מוחמד פרג'ין נ' מדינת ישראל (טרם פורסם וניתן ביום 5/5/09), בו קבע ביהמ"ש כדלהלן:

" דומה כי חופות על הכרעתנו מחד גיסא, גישה מרתיעה המצדיקה עמדה מחמירה, ומאידך גיסא, התיחסות מידתית לעבירת השהיה על פי נסיבות האדם העומד לדין. הדברים נאמרים, כמובן, בקוים רחבים, ושיקול הדעת נתון לבית המשפט הדן. בלא נטיעת מסמרות נאמר, כי בהנחה שהמדובר בשהיה שניה בישראל שלא כדין (ועל הראשונה כנמסר אין ממהרים להעמיד ככלל לדין ), העונש הראוי הוא עונש מאסר בפועל, למעט במקרים שנסיבותיהם האישיות חריגות, כגון חולי אקוטי במשפחת הנאשם. אין בכך כדי למנוע מן התביעה להעמיד לדין גם על שהיה ראשונה שלא כדין, אך במקרים כאלה, אם אין נלוות אליהם עבירות אחרות, ואין הקשר בטחוני, ככל שהמדובר בשהיה קצרה מאוד בישראל, ניתן להסתפק במאסר על תנאי, תוך החתמת הנאשם על התחייבות כספית שלא לחזור על המעשה, ותוך שילוחו לשטחי הרשות ללא שיהוי . כאמור, בשהיה שניה שלא כדין העונש הראוי הוא מאסר בפועל, לשם הרתעה, ואורכו צריך להיגזר מנסיבות המקרה והנאשם, כך שיחוש שהדבר אינו כדאי ועם זאת, יובאו בחשבון נסיבות המצוקה. ברי כי עבירות נלוות יאריכו את תקופת המאסר בהתאם לחומרתן, ולמשל במקרה של זיוף או התחזות אין כל מניעה מתחילה מהטלת מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח , של חודשים ממושכים, וכן מאסר על תנאי וקנס. לגבי עבירות חוזרות ונשנות, ובודאי לגבי מי שמאסר על תנאי תלוי כנגדו, ניתן כמובן להחמיר יותר ולהפעיל את המאסר על תנאי בצורה מתאימה. פשיטא כי איננו עוסקים כאן בעבירות בטחוניות, שהענישה לגביהן היא בסדרי גודל אחרים. כללם של דברים לגבי שוהים בלתי חוקיים: יפה לענייננו גישה הדרגתית, תוך מתן סיכוי ל"הפקת לקחים", מן הקל אל הכבד ואל הכבד ממנו, לפי הנסיבות . "

6.אינני יכול להתעלם מן העובדה כי לעבירת השהייה בישראל נלוו עבירות נוספות ובהן שימוש במסמך מזוייף והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. יחד עם זאת, שקלתי לקולא העובדה שמדובר בעבירה ראשונה של הנאשם בניגוד לחוק הכניסה לישראל. כמו כן נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות של הנאשם עליהן עמד הסנגור.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מטיל על הנאשם את העונשים שלהלן:

א.אני מטיל על הנאשם מאסר בפועל למשך 25 יום, שמניינם מיום מעצרו.

ב.אני מטיל על הנאשם מאסר על תנאי למשך חודשיים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך שנתיים מהיום או מיום שחרורו, עבירה בניגוד לחוק הכניסה לישראל.

ניתן בזה צו להשמדת המוצג (ת.ז.)

הודעה והוסברה זכות הערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ה' סיון תש"ע, 18/05/2010 במעמד הנוכחים.

נאסר ג'השאן, שופט

הוקלד על ידי: צהלה חומרי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: