מדינת ישראל נ' זיד

הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום ולפיכך אני מרשיע אותו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ד' סיון תש"ע, 17/05/2010 במעמד הנוכחים.

מוחמד מסארווה, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום הכוללות הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה על סעיף 275 לחוק העונשין, זיוף, עבירה על הוראות סעיף 418 לחוק העונשין, שימוש במסמך המזויף, עבירה על ס' 420 לחוק העונשין, כניסה לישראל שלא כחוק, עבירה על הוראות הסעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, חוסר פוליסה על פי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי, נוסח חדש, נהיגה ברכב מנועי ללא רשיון נהיגה, עבירה על הוראות הסעיף 10 א' לפקודת התעבורה, וגניבה, עבירה על סעיף 384 לחוק העונשין.

מעיון בעובדות כתב האישום עולה כי הנאשם על מנת להשיג את מטרתו מוכן היה לעשות כל דבר שאפשר ויכול לקדם אותו אל המטרה.

הנאשם לא בחל באמצעים, גנב תעודת זהות משותפו לעבודה וממעבידו, זייף את תעודת הזהות תוך החלפת תמונה והדבקת תמונתו בתעודת הזהות הגנובה, עשה בה שימוש ואם לא די בכך הוא נהג ברכב כשאינו מורשה בנהיגה וללא ביטוח.

ב"כ המאשימה מבקש להטיל על הנאשם עונש מאסר משמעותי, מאסר על תנאי מרתיע וקנס כספי.

מנגד, הרחיב ב"כ הנאשם על נסיבות כניסתו של הנאשם לתחומי מדינת ישראל, כניסה שלכל הדעות נועדה לאפשר לו מציאת מקום עבודה והבאת פת לחם לבני משפחתו.

עד כאן הבינו בתי המשפט את מעשיהם של תושבי האזור, ומכאן ואילך חולקים בתי המשפט על התנהלותם של עבריינים מהאזור שבחלקם מבצעים עבירות נוספות בין להקל על המשך ביצוע העבירה העיקרית ובין פיתוי עשיית מעשים שאינם חוקיים בתחומי מדינת ישראל.

ב"כ הנאשם ביקש ובהסתמך על אסופת פסיקה שהוגשה, להסתפק בתקופת המעצר מיום מעצרו ולחילופין שהמאסר אשר יוטל עליו יהיה מתון ומתחשב בדומה לפסיקה שהוצגה בפני שהגבילה את תקופת המאסר לחודשיים עד שלושה חודשים.

אין מעשהו של האחד זהה לחלוטין למעשהו של האחר, והשוואה בין עובדות כתב האישום והעבירות בהן הורשע נאשם זה, אינן זהות לאף אחד מהתיקים אשר הוצגו בפני.

משום כך בוחן בית המשפט את מידת שיקול דעתו של הנאשם עד היכן היה מוכן להתפתות ולבצע עבירות נוספות שאינן לצורך השגת המטרה העיקרית.

לאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים, ואת נסיבותיו של הנאשם, הן לקולא במובן זה שהנאשם אכן נכנס לתחומי מדינת ישראל על מנת לעבוד ולא על מנת לבצע עבירות ולפגוע בבטחון, הודאתו בהזדמנות הראשונה ונסיבותיו האישיות והפרטיות, והן לחומרא בכך שהנאשם לא בחל באמצעים וביצע כל עבירה נוספת אפשרית שהיתה בהישג ידו על מנת לקדם את מטרותיו, בהתחשב בכל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר בפועל למשך 4 חודשים החל מיום 2.5.10.

2.מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא ישא בו אלא אם יעבור תוך שנתיים מהיום עבירה מסוג העבירות שהורשע בתיק זה ויורשע בהן בין בתקופת התנאי ובין לאחריו.

3.אני נמנע מלהטיל על הנאשם קנס כספי שהרי מטרת הגעתו היתה והינה לעבוד ולהשתכר ולהביא פרנסה למשפחה, וכל קנס כספי אשר יוטל ייפול על מי שלמענם עבר הנאשם את העבירות, ומשום כך אני מחייב את הנאשם לחתום על כתב התחייבות כספית ע"ס 2,500 ₪ לתקופה של שלוש שנים שלא לעבור עבירה מסוג העבירות בהן הורשע בתיק זה.

במידה והנאשם לא יחתום על כתב ההתחייבות, הוא ייאסר למשך 30 יום או עד שיחתום, הכל לפי המוקדם יותר.

המוצגים שנתפסו ברשותו של הנאשם לרבות תעודת הזיהוי המזויפת תושמד.

הודעה והוסברה זכות הערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי בחיפה.