מדינת ישראל נ' זיבוב

החלטה

כנגד המשיב הוגשה בקשה למעצר עד תם ההליכים, על פי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו 1966, וזאת במקביל להגשת כתב אישום, שתוקן בהמשך, המייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בקלות ראש, אי ציות להוראת שוטר במדים ונהיגה ללא רישיון נהיגה וביטוח תקפים.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 3.1.12, בסמוך לשעה 02:20, נהג המשיב ברכב בהרצליה, התקרב למחסום משטרתי ומשנדרש לעצור את רכבו, החל בנסיעה מהירה ונעצר לאחר מרדף קצר.

לאחר שנעצר, נודע כי בשעה 01:40 לערך, באותו לילה, היה המשיב מעורב בתאונת דרכים עצמית ברחוב מדינת היהודים וזאת לאחר שסטה מנתיב נסיעתו, עלה על המדרכה ופגע בעמוד המוצב עליה.

בבדיקת דם שנערכה למשיב, נמצאו בגופו 180 מ"ל אלכוהול ל- 100 מ"ל דם, כמות העולה פי 3.5 לערך, מהכמות המותרת.

כמו כן, נהג המשיב, לכאורה, כאשר הוא פסול לנהיגה, כמו גם ללא רישיון נהיגה תקף ותעודת ביטוח תקפה.

מעצרו של המשיב הוארך בהסכמה עד היום והצדדים טענו היום בפני.

ב"כ המבקשת חזר על האמור בבקשה והוסיף כי לחובת המשיב הרשעה בהעדר בגין נהיגה בשכרות, עבירה מיום 8.9.11 וכן עבירה פלילית של התנהגות פרועה במקום ציבורי בהיותו שיכור, משנת 2007.

ב"כ המבקשת הדגיש את חומרת המקרה נשוא כתב האישום והבקשה שבפני ואת העובדה כי על אף תאונת הדרכים העצמית והיות המשיב תחת השפעה כבדה של אלכוהול, כעולה ממצבו הגופני ומבחני הביצוע שנערכו לו, המשיך בנהיגה עד שנעצר, כאמור על ידי שוטרים, משניסה לחמוק ממחסום משטרתי.

לטענתו, המשיב מסוכן לציבור עוברי הדרך ויש לעצרו עד תום ההליכים נגדו, שכן נראה כי הוא סובל מבעית התמכרות לאלכוהול.

לחילופין, ביקש ב"כ המבקשת, כי חלופת מעצר תיבחן רק לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב.

באשר לטענת ב"כ המשיב לפיה המשיב כלל לא נהג בזמן פסילה ,השיב ב"כ המבקשת כי כנגד המשיב ניתן צו פסילה מנהלית על ידי קצין משטרה וכיוון שלא הפקיד רישיונו בגין פסילה זו, הרי שהוא נוהג בזמן פסילה.

ב"כ המבקשת הפנה לכמה החלטות של בית המשפט העליון, לתמיכה בטיעוניו.

בא כוח המשיב, מצידו, טען כי המשיב כלל לא נהג בזמן פסילה, שכן רישונו נלקח במועד רישום הדו"ח בתיק הקודם ובשל טעות של הקצין הפוסל, סומן בצו הפסילה שהרישיון לא הופקד.

בנוסף, טען ב"כ המשיב, משתמו ההליכים בתיק העיקרי, בגינו ניתן צו הפסילה, הרי שאין נפקות עוד לפסילה המנהלית והיא אינה תלויה עוד כנגד המשיב.

ב"כ המשיב ביקש לשחררו לחלופת מעצר, בפיקוחה של אשתו, ששהתה עד לאחרונה בחו"ל. לשיטתו, ניתן לאיין את המסוכנות הנובעת מן המשיב, שעניינה נהיגה בלבד, גם באמצעות חלופת מעצר.

ב"כ המשיב לא טען באשר לקיומה של עילת מעצר או אי קיומן של ראיות לכאורה בכל הנוגע לעבירות הנוספות שיוחסו למשיב בכתב האישום, למעט באשר לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, כאמור.

עיון והכרעה