מדינת ישראל נ' זיאדאת(עציר)

הכרעת דין

בהמשך להודאתו של הנאשם ולהחלטה מיום 28/10/2009, אני מרשיעה את הנאשם, על יסוד הודאתו, בעבירה של תקיפת בת זוג (2 אישומים), כמפורט בכתב האישום המתוקן.

ניתנה והודעה היום כ"ו בטבת התש"ע, 12/01/2010 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, שופטת

סגנית הנשיא

החלטה

אינני מוכנה לקבל ראיות שיש בהן כדי להוסיף או לשנות מן האמור בכתב האישום, שעה שמדובר בהודעותיהם במשטרה של עדים שלא העידו בבית המשפט ולא נחקרו.

ניתנה והודעה היום כ"ו בטבת התש"ע, 12/01/2010 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, סגנית נשיא

גזר דין

הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בשני אישומים בעבירות של תקיפת בת זוג. שני הארועים התרחשו בתחילת שנת 2009 ובכל אחד מהם דחף הנאשם את המתלוננת. במקרה אחד גם בעט בה ברגלה ובמקרה השני, פגעה בשיש כתוצאה מן הדחיפה, והכל במסגרת ויכוחים בין בני הזוג. כיום נמצאים בני הזוג בהליכי גירושין.

מיד לאחר הארוע השני מיום 2/4/2009 (נשוא האישום הראשון), נעצר הנאשם ושהה במעצר עד ליום 21/5/2009. דהיינו, כחודש וחצי. מאז נמצא הוא בהרחקה מכפר מגוריו מוקבלה.

בהתאם להסדר שבין הצדדים הוגש לעיוני תסקיר קצין מבחן המפרט את נסיבות חייו של הנאשם. הן התסקיר והן תיעוד רפואי שהציגה הסנגורית מלמדים על מצוקה נפשית שממנה סובלת המתלוננת ואשר הביאו את בני הזוג לכלל גירושין.

הסנגורית טוענת כי המתלוננת סובלת מבעיות נפשיות וכי הנאשם טיפל בה במסירות. מאידך, מן התסקיר עולה כי קיימת גם גרסה אחרת בעניין זה ולפיה מדובר באלימות מתמשכת שהוסתרה.

הנאשם שלל את ההתנהגות המתוארת בכתב האישום וטען כי מדובר בעלילה מצד אביה של המתלוננת. עם זאת, לא אעניק משקל לדברים אלו לאור טענת הסנגורית כי שרות המבחן קיבל לעיונו רק את כתב האישום המקורי בתיק זה ואליו התייחס הנאשם.

מכל מקום, הנאשם נמצא כמי שאינו מתאים ואינו פנוי לתהליך טיפולי ועל כן, נמנע שרות המבחן מהמלצה.

התובעת מבקשת לגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שרות, מאסר על תנאי וקנס. היא מפנה לחומרת המעשים ולעובדה כי אין אופציה טיפולית במקרה זה.

יצויין כי הסנגורית ביקשה בשלב הראשון שלא להרשיע את הנאשם אך לאחר קבלת התסקיר, חזרה בה מבקשה זו וטוב עשתה שכן, בנסיבות העניין, אין הצדקה להימנע מהרשעתו של הנאשם.

אשר לעונש – אכן כתב האישום מלמד על שני מקרים נקודתיים של אלימות שאיננה אלימות קשה במיוחד. הנאשם הודה במיוחס לו וחסך זמן שיפוטי, לרבות עדויות המתלוננת ועדויות אחרות. אין לנאשם כל עבר פלילי ונראה כי האלימות שבה נקט הייתה על רקע הסכסוך עם אשתו אשר נוכח הליך הגירושין בין השניים והפרידה הפיזית, סביר כי לא יחזור על עצמו.

בנסיבות אלו, סבורני כי ניתן להסתפק בתקופת מאסר שאורכה כתקופת ימי המעצר בהם היה הנאשם נתון וכן במאסר על תנאי וקנס כספי.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם עונשים כדלקמן:

1.מאסר בפועל של 50 יום, בניכוי תקופת מעצרו.