מדינת ישראל נ' זועבי ואח'

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע עוון וקבלת נכסים שהושגו בעוון. כך לאחר שהודה בכתב אישום מתוקן ובמסגרת של הסדר טיעון כי במהלך המחצית השנייה של שנת 2005 קשר, ביחד עם אחר (הנאשם מס' 1), למכור שתלים דנטליים גנובים בשווי של כ- 32,000 ₪ (אותם גנב האחר ממפעל "עדין סופר קטינג" בו עבד באותה עת). כך גם לאחר שהודה כי בהמשך למתואר יצר קשר עם רופאי שיניים לצורך מכירת השתלים הגנובים וכי ביום 31.01.06 נסע, ביחד עם האחר, במטרה למכור חלק ארי מכמות השתלים הנזכרת למי שהתחזה לטכנאי שיניים והיה למעשה שוטר סמוי.

הצדדים הסכימו ביניהם כי קודם לגזירת דינו של הנאשם יתקבל בעניינו תסקיר שירות מבחן. עם זאת הובהר כי לאחר קבלת התסקיר יוכל כל אחד מן הצדדים לטעון בעניין עונשו של הנאשם כפי הבנתו.

2.בהמשך למתואר התקבל בעניינו של הנאשם תסקיר שירות מבחן. תסקיר זה (מיום 09.12.09) העלה כי הינו בן 29, נשוי ואב לתינוק בן חצי שנה, אשר בהשכלתו 12 שנות לימוד, לרבות לימודים בתחום האלקטרוניקה. עם סיום לימודיו עבד תחילה בעבודות זמניות ובהמשך (בין השנים 2003 – 2009) עבד בעצמו במפעל "עדין סופר קטינג" כמפעיל מכונה. כפי שאני מבינה מעורבותו בתיק שבפני הוליכה לפיטוריו וכיום הוא מתקיים מקצבת דמי אבטלה.

שירות המבחן מדגיש כי בהתייחסותו לעבירה מקבל הנאשם על עצמו אחריות חלקית בלבד וטוען כי נגרר לביצועה על ידי שותפו, הנאשם 1, בן דודו מצד אימו. לדבריו הבין כי הנאשם 1 קיבל את השתלים הגנובים במקום משכורת. מכל מקום הוסיף כי היחסים המשפחתיים גרמו לו לתחושת מחויבות לשיתוף פעולה וזאת גם כאשר חשד כי מדובר במעשים שאינם מותרים במסגרת החוק. הנאשם הכחיש כי לקח חלק פעיל בתיאום מכירת השתלים ותיאר את חלקו בעבירה כנהג בלבד.

עם זאת הביע צער על מעורבותו בתיק ובעניין זה נמסר כי ניכר שהפיק את הלקח הדרוש.

שירות המבחן התרשם כי מדובר בצעיר בעל יכולת קוגניטיבית טובה ויכולת לביטוי רגשי. בה בעת העריך השירות כי הנאשם מצפה מן הסביבה החברתית וגורמי הטיפול כי יקלו בעונשו בשל מצוקתו על רקע נסיבות אישיות (ביניהן פטירת אימו לפני כ- 4 שנים ובמסגרת של תאונת דרכים). מכל מקום הובהר כי הנאשם לא הביע נזקקות טיפולית וכן לא הפגין הבנה באשר לפגיעה במתלוננים.

נוכח האמור נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם והסתפק בהמלצה להשית עליו מאסר מותנה וקנס.

3.חרף האמור ביקש ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בן 6 חודשים אשר ניתן כי ירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. לתימוכין הבהיר כי מדובר בעבירה שבוצעה מטעמים של בצע כסף, המחייבת החמרה והדגיש כי המדינה כבר הביעה עמדתה בעניינו של הנאשם 1 לפיה היה ותסקיר שיתקבל בעניינו יהיה חיובי יסתפקו ברמת ענישה זו. ב"כ המאשימה הוסיף על האמור כי בעניינו של הנאשם האחר מדובר אומנם במי שגנב ממעבידו אלא שמדובר במי שאין לחובתו הרשעות קודמות ומכאן שבאיזון בין שני הנאשמים, כאשר לחובת הנאשם שבפני כעת הרשעה קודמת בביצוע עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו משנת 98, המאזן משתווה. על האמור הוסיף ב"כ המאשימה כי הנאשם איננו לוקח אחריות על מעשיו, מטיל את האשמה על הנאשם הנוסף וכי אין כל אפיק טיפולי.

4.מנגד טען הסנגור כי מדובר בצעיר שטעה בשיקול דעתו ואשר מהלך כל העסקה הנרקמת לא היה אמור לקבל אלא שתלים בודדים שאף הם לא שולמו לו לבסוף. על האמור הוסיף כי הנאשם 1 הוא ששכנע אותו לבוא לנסיעה (הנסיעה בה אמורים היו להימכר השתלים לשוטר הסמוי), והדגיש כי הנאשם לא פעל אלא בפזיזות כאשר הוא איננו לא הדומיננטי ולא הרוח החיה. מכל מקום הדגיש הסנגור, הנאשם מכיר כיום בפסול שבמעשיו ומתחרט עליהם ולא רק זאת אלא שביני לביני שיקם את חייו, נשא אישה והפך אב לתינוק. בנסיבות ביקש איפוא להסתפק בענישה צופה פני עתיד תוך השתת קנס סמלי בלבד. לתימוכין הבהיר כי לנאשם הרשעה קודמת אחת שהינה ישנה. עוד הזכיר כי גם העבירה נשוא הרשעתו של הנאשם בוצעה לפני 4 שנים.

הנאשם מצידו הבהיר כי לקח אחריות על מעשיו ופתח דף חדש. כן הדגיש כי מצבו הכלכלי קשה וכי יש לו הרבה חובות. מכל מקום התחייב שלא לשוב ולבצע כל עבירה.

5.אין חולק כי העבירות נשוא הרשעתו של הנאשם חמורות וכי בהתאם מתחייבת ענישה הכוללת בחובה יסוד ממשי של הרתעת הרבים מפני ביצוע עבירות דומות. הנאשם, ביחד עם שותפו, חברו יחדיו לביצוע העבירות שתכליתן יועדה להפקת רווח כספי קל שלא מעמל כפיהם. מעשיו אלו ראויים לכל גינוי. כך במיוחד כאשר כפי העולה מתסקיר שירות המבחן הנאשם למעשה עד עצם היום הזה, איננו מכה על חטא.

6.יחד עם האמור לא ניתן להתעלם בנסיבות מעניינו של חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות. בעניין זה יש לחזור ולהדגיש שהמדובר בעבירות אשר בוצעו במחצית השנייה של שנת 2005, כאשר כתב האישום הוגש לבית המשפט רק בסוף ספטמבר 2008. אומנם בהמשך למתואר התעכבה התחלת הדיון בעניינם מאחר ולמקצת מן הדיונים הראשונים לא התייצבו הנאשמים, אלא שבהמשך לכך נכנסו למו"מ והגיעו כדי הסדר דיון, כאשר עיכוב נוסף נגרם שעה שהמתנו לקבלת תסקיר שירות מבחן.

סופו של יום הנאשם מתבקש כעת ליתן את הדין על עבירות שבוצעו לפני למעלה מחמש שנים. בנסיבות אלה אי אפשר להתעלם מן העובדה שבכל מקרה כהה מעט עוקצה של ההרתעה הנדרשת במובן זה שבמידה רבה עבר זמנה.

7.בנסיבות, ועל אף שלו הייתה מגיעה המאשימה כדי עתירתה לעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, בסמוך לביצוע העבירות, הייתי מקבלת עמדתה, הרי שכעת, ובחלוף פרק זמן כה ניכר מעת ביצוע העבירות, לא ניתן עוד לקבל עמדה זו.

בעניין זה יש לזכור כי הנאשם הוכיח, מהלך התנהלותו מאז ביצוע העבירות כי אכן וככל שהדברים נוגעים אליו מדובר היה במעידה כמעט חד פעמית.

8.סופו של יום אני מוצאת איפוא לאזן עונשו של הנאשם כדלקמן:

א.8 חודשים מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים החל מהיום והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתוך תקופה זו העבירה נשוא הרשעתו בפני ו/או כל עבירה לפי סימן א', ג', ד', ה', ה'1 לפרק י"א לחוק העונשין ויורשע בגינה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.

ב.קנס בסך 5,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל ביום 01.02.10.

כל תשלום שלא ישולם במועדו יעמיד יתרת הקנס לפירעון מיידי.