מדינת ישראל נ' זוהר-רר

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה לפי סעיף 9(א), לחוק העזר לבאר שבע (איכות הסביבה) התשנ"א - 1991, בכך שהתיל מימיו בשטח ציבורי, והכל כמתואר בכתב האישום.

הפקח רושם הדוח לא התייצב היום לעדות, אך התייצב פקח אחר שהיה עימו ואשר רשום כעד נוסף בכתב האישום. פקח זה לא עשה רושם מהימן על ביהמ"ש בעדותו ונדמה שזכר את שרצה לזכור והעדיף שלא לזכור דברים אחרים ואף העדיף שלא להודות שאינו זוכר מפאת הזמן שחלף.

יחד עם זאת, הנאשם עצמו מודה בביצוע העבירה, ובכך שהתיל את מימיו בצד הדרך.

מקום ציבורי מוגדר בחוק העזר כ"רחוב או מקום עינוג..." ובודאי שצד הדרך בדרך עירונית כפי המקום בו עשה הנאשם את צרכיו, הינה מקום ציבורי.

אני מאמין לנאשם שבמועד האירוע לא הייתה תאורה מלאה, ויתכן וכבר החשיך, אך העובדה היא שהפקחים שנסעו בדרך ראו את האירוע ועל כן עצרו את הרכב.

שקלתי האם זכאי הנאשם להגנה של זוטיי דברים כמשמע בסעיף 34 י"ז לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, אך אני סבור בנסיבות העניין שאין מקום לכך, שכן ממילא מדובר בעבירות פעוטות ערך כשלעצמן.

בנסיבות אלו אני סבור שהמאשימה עמדה בנטל להוכיח את העבירה ועל כן מרשיע את הנאשם במיוחס לו.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"א אייר תשע"א, 15/05/2011 במעמד הנוכחים. 

גזר דין

לאחר שמיעת הראיות הורשע הנאשם בביצוע עבירה לפי סעיף 9(א) לחוק העזר לבאר שבע (איכות הסביבה) התשנ"א - 1991, בכך שהתיל מימיו בשטח ציבורי, והכל כמתואר בכתב האישום.

מדובר בעבירה של ברירת קנס, כאשר הקנס הנקוב בברירה הינו על סך של 660 ש"ח.

אומנם, שביהמ"ש אינו כבול לקנס המקורי, אך כנגד ביהמ"ש לא יפחית מסכום הקנס המקורי אלא בנסיבות מיוחדות, זאת כאמור בסע' 224 לחוק סדר הדין הפלילי.

הנאשם הודה וביקש לנהל הוכחות על מנת לבחון בביהמ"ש את שיקול הדעת של הפקחים, ואני סבור שהוא היה רשאי לעשות כן, ובנסיבות אלו אני מותיר את הקנס המקורי על כנו.

אני דן את הנאשם לקנס בסך של 660 ש"ח, אשר ישולמו תוך 45 ימים.

הנאשם יפנה עם גזר הדין לפיקוח העירוני ברחוב הרצל 32 קומה 2 באר שבע לצורך קבלת שובר/י תשלום או בטלפון מספר 08-6205145 או 08-6205143 , לתשלום בכרטיס אשראי.