גזר דין
כתבי האישום:
ביום 20.5.13 הורשע הנאשם על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טעון בכתב האישום המתוקן ב-ת"פ 1318-11-12, ונשלח בהסכמה לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן. לאחר קבלת התסקיר בחר הנאשם ביום 19.1.14 לצרף את כל התיקים הפתוחים הנוספים התלויים ועומדים נגדו, שישה במספר, ולתת את הדין בגין מכלול העבירות שביצע. להלן יפורטו הנתונים הנוגעים לשבעת כתבי האישום בהם הודה הנאשם, על פי סדרן הכרונולוגי של העבירות שביצע.
בתיק פלילי 31945-08-12 הורשע הנאשם בעבירות של החזקת סם לצריכה עצמית והחזקת כלים להכנת סם בכך שביום 18.10.11, בעת שהה בכלא אופק, החזיק הנאשם בתוך תחתוניו בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל נטו 2.11 גרם ובצינור טוש המשמש ככלי לעישון הסם.
במסגרת ת"פ 8172-08-13 הורשע הנאשם בעבירות התפרצות בצוותא לדירת מגורים וגניבה בצוותא בכך שביום 8.8.12 בין השעות 10:45 ל- 11:10, התפרץ ביחד עם אחר, בגיר, לבית המתלוננת בבית יצחק וגנב את רכושה: תכשיטים מכסף וזהב ומצלמה.
במסגרת כתב האישום המתוקן ב-ת"פ 1318-11-12 הורשע הנאשם בעבירות התפרצות לבית מגורים בצוותא, גניבה בצוותא ותקיפת שוטר. על פי עובדות כתב האישום הנ"ל ביום 29.10.12 בשעה 09:00 או בסמוך לכך, התפרץ הנאשם ביחד עם אחר, קטין, לבית בנתניה ויצא ממנו דרך החלון כששלל הגניבה בידו. בהמשך, כשנתפס על ידי שוטר שהוזעק למקום, החל הנאשם להשתולל בניסיון להשתחרר מאחיזת השוטר תוך שהוא בועט בשוטר ברגליו, מכה בו במכות אגרוף וכן מכה באמצעות אחד התיקים שנגנבו מבית המתלוננים. כתוצאה ממעשי הנאשם דיממה שפתו של השוטר ורק באמצעות שימוש בטייזר הצליח להתגבר על התנגדות הנאשם. הרכוש שנגנב על ידי הנאשם ושותפו ואשר נתפס בסמוך כלל תכשיטי זהב ויהלומים, משקפי שמש, תיקים ונעליים.
ב-ת"פ 29976-06-13 הורשע הנאשם בעבירה של הפרת הוראה חוקית בכך שביום 29.05.2013 בשעה 03:42 שהה הנאשם בתוך רכב מסחרי, במקום במעצר הבית בבית אמו, כפי שהורה ביהמ"ש.
גם במסגרת ת"פ 25900-11-13 הורשע הנאשם בעבירה של הפרת הוראה חוקית בכך שבתאריך 11.06.2013 בשעה 09:57 נמצא מחוץ למעצר הבית וללא מי ממפקחיו, וכך גם ב-ת"פ 2878-10-13 אז נתפס ביום 30.9.2013 כשהוא שוהה מחוץ למקום מעצר הבית.
לבסוף, במסגרת ת"פ 27422-11-13 הורשע הנאשם בעבירות של הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו בכך שביום 12.11.2013 סמוך לשעה 03:43, בעודו בגילופין, שהה הנאשם מחוץ למקום מעצר הבית וכאשר נשאל הנאשם על ידי שוטר לשמו מסר כי קוראים לו "ואן דאם" ואף הניח את ידו על זרועו של השוטר, כשזה הודיע לו על מעצרו.
תסקירי שירות המבחן:
בהתאם להסדר שגובש בין הצדדים ולנוכח גילו הצעיר נשלח הנאשם לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן. מהתסקיר שהוגש ב-12.09.2013 עולה כי המדובר בצעיר בן 19, רווק, המתגורר בבית אמו בנתניה ועובד בשיפוצים. הוריו התגרשו כשהיה בגיל 9 ואביו מרצה מאסר על רקע ביצועי עבירות שוד ורצח. גירושי הוריו והסתבכות אביו בפלילים היוו גורם משברי בחייו, הוא עבר להתגורר בפנימייה אך בעקבות קשיי הסתגלות חזר להתגורר עם אמו והשתלב במסגרת חינוך רגילה. ריבוי מעברים בין מסגרות חינוכיות הביאו לדרדור במצבו התפקודי ולהתחברות עם חברה שולית.
הנאשם החל לצרוך סמים בגיל צעיר ולא גויס לצבא, על רקע מעורבותו בפלילים. במסגרת מעצרו בהליך זה החל טיפול גמילה מסמים בכוחות עצמו ולאחר ששוחרר ממעצר, השתלב בטיפול במסגרת "בית חוסן" מדצמבר 2012 ומסר בדיקות שתן נקיות משרידי סם. הנאשם לקח אחריות על המעשים המיוחסים לו בכתב האישום והסביר כי ברקע עמדה התמכרותו לסמים ורצונו להשיג כסף למימון הסם. הוא אף הביע חרטה ובושה על מעשיו. על רקע הליכי השיקום והטיפול הללו המליץ תחילה שירות המבחן להימנע מהפעלת מאסרים מותנים התלויים ועומדים נגד הנאשם, להעמידו במבחן ולחייבו בביצוע של"צ בהיקף נרחב. ואולם, למרבה הצער, על רקע הפרות חוזרות ונשנות של תנאי השחרור, הופסק הטיפול בבית חוסן, וכשניתן לנאשם היתר לנסות ולחדשו, הגיע לשיחה בהיותנו נתון תחת השפעת אלכוהול. על רקע זה תוכננה להתקיים בעניינו וועדה שתבחן מצבו ויכולתו להיתרם מהטיפול, אלא שהנאשם נעצר עד לתום ההליכים ומוחזק המעצר מאז יום 12.11.13. בשיחות עמו בבית המעצר נטה הנאשם לצמצם ולטשטש את חומרת התנהגותו. בדיקת שתן שנערכה לו במעצר הצביעה על ניקיון מסמים, אך הנאשם אינו לוקח חלק בפעילויות החינוך והתעסוקה באגף ולא הביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי. לפיכך מעריך כיום שירות המבחן כי הנאשם אינו בשל לשינוי בדפוסי התנהגותו, ועל כן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו.
טיעוני הצדדים:
בטיעוניה לעונש התמקדה ב"כ המאשימה מטבע הדברים בעבירות ההתפרצות ותיארה את החומרה היתרה שבביצוע עבירה מעין זו בצוותא ותוך תקיפת שוטר שגרמה לו לחבלה. עוד ציינה כי על אף גילו הצעיר של הנאשם, הרי שאין מדובר בתקופת מאסר ראשונה, לאחר שעל הנאשם נגזר באופן חריג עונש מאסר למשך 10 חודשים בביהמ"ש לנוער, במסגרת צירוף תיקים של עבירות רכוש, סמים והחזקת סכין. על אף העונש שהוטל עליו חזר הנאשם וביצע עבירות דומות פעם נוספת. על רקע זה עתרה התובעת להעמיד את הרף התחתון של המתחם בעבירת ההתפרצות שבתיק העיקרי על 18 חודשי מאסר בפועל, וזאת בשל התכנון, ההימלטות והאלימות כלפי השוטר. כמו כן ביקשה להפעיל במצטבר את המאסרים המותנים למשך 6 ו-12 חודשים, אשר בעקבות צירוף תיק ההתפרצות הנוסף הנם חבי הפעלה.
לאחר השלמת הצירוף, התייחסה ב"כ המאשימה גם לעבירות ההפרה בהן הורשע הנאשם וציינה כי הנאשם יצא ממעצר בית כל אימת שחפץ, ונתפס מספר פעמים במקומות ובמועדים שונים, כך שניתן לראות שהחלטות בית המשפט אינן מהוות עבורו גורם מרתיע. ב"כ המאשימה סברה כי בגין עבירות הפרת הוראה חוקית נע המתחם בין מאסר על תנאי ועד ענישה מחמירה של מאסר בפועל. היא ציינה גם שהנאשם צירף תיק של החזקת סמים. לטענתה, הגם שמדובר בכמות קטנה יחסית לא ניתן להתעלם מהעובדה שהעבירה בוצעה בתוך הכלא וסברה שהמתחם נע בין 4 ל-10 חודשי מאסר בפועל. בסיכום דבריה, לאור צבר התיקים ביקשה התובעת להשית על הנאשם תקופת מאסר ממושכת, להפעיל את המאסרים על תנאי במצטבר זה לזה ובמצטבר למאסר שיוטל, ולהשית בנוסף מאסר מותנה, ופיצוי למתלוננים בתיקי ההתפרצות.
הסנגור המלומד הדגיש בטיעוניו את השינוי שחל בהתנהלותו של הנאשם בעקבות ההליך הטיפולי בו נטל חלק במסגרת "בית חוסן". אם בטרם אותו הליך נרשמו לחובתו עבירות רכוש חמורות ועבירות סמים, הרי לאחר שחרורו ממעצר והשתלבותו בטיפול מדובר אך ורק בעבירות של הפרת הוראה חוקית, וגם לאחר מעצרו המחודש לא שב הנאשם לעשות שימוש בסמים. הנאשם לא חזר לשימוש בסמים, ומאחר והרקע לביצוע העבירות בעבר היה אותו שימוש והתמכרות לסמים, יש לייחס לכך משמעות רבה. עוד ביקש ב"כ הנאשם לייחס משקל ממשי לגילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות ולהפעיל לגביו את המדיניות המקלה הננקטת כלפי "בגירים-צעירים", תוך מתן דגש מיוחד לשיקולי השיקום. כמו כן ביקש לייחס משקל להחלטתו של הנאשם לצרף את כל התיקים התלויים ועומדים נגדו, ללא כל הסדר עונשי, באופן המבטא חרטה כנה ומביא לחיסכון ניכר בזמן שיפוטי. בנוסף, עתר הסנגור למתן משקל ממשי לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות של הנאשם ואף הפנה בהקשר זה לחוות הדעת הפסיכיאטרית ע/10 אשר הוכנה בעניינו לפני כשנה, ומצביעה על תאונת דרכים קשה שחווה בשנת 2009 ואשר בעקבותיה חלה פגיעה נוספת במצבו הנפשי. עוד ציין ב"כ הנאשם כי בגין ההפרות חולטו מהנאשם ומבני משפחתו ערבויות כספיות בהיקף כולל של 10,000 ₪ ועל כן ראוי להימנע מהשתת מרכיבי ענישה כספיים נוספים. בסופו של יום, ביקש הסנגור שלא למצות את הדין עם הנאשם, להותיר לו פתח לתקווה ולעודדו להמשיך בתוכנית הטיפולית בה החל.
עובר לטיעוני הסנגור נשמעה גם עדות אמו של הנאשם אשר סיפרה על הקשיים עמם נאלץ הנאשם להתמודד במהלך חייו וביקשה לסייע לו בהמשך הליכי השיקום. גם הנאשם, בדבריו האחרונים, הביע חרטה על המעשים שביצע והדגיש את השינוי שעבר בתקופה בה היה מטופל ואת רצונו לפתוח דף חדש בחיים.
דיון והכרעה:
הנאשם, בחור צעיר כבן 19 בלבד, נותן היום את הדין בגין מגוון רחב של עבירות אשר ביצע לאורך השנתיים האחרונות. המדובר בצבר של עבירות רכוש, סמים והפרת הוראה חוקית, אותן ביצע מאז היותו קטין כבן 17 בלבד ועד למעצרו האחרון במהלך חודש נובמבר 2013. על פי מועד מתן הכרעות הדין בתיקים השונים, חלות במקרה זה הוראות תיקון 113 לחוק העונשין, בדבר הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, אלא שחלק מהעבירות בוצעו בעת שהיה הנאשם עדיין קטין, כך שבהתאם לסעיף 40 טו' לחוק העונשין, על מקרים אלה אין ליישם הוראות התיקון ישירות, אך ביהמ"ש רשאי להתחשב בעקרונות ובשיקולים המנחים בענישה על פי התיקון. אתייחס אפוא בקצרה לכל אחד מכתבי האישום, באופן המתחייב מהוראות התיקון.
עניינו של כתב האישום הראשון מבחינה כרונולוגית בעבירות של החזקת 2.11 גרם חשיש נטו והחזקת כלי המשמש לעישון הסם, בעת ששהה הנאשם, כשהיה כבן 17 בלבד, בכלא "אופק". טיב וכמות הסם אינם מצביעים על חומרה מיוחדת, אך לנוכח האינטרס הציבורי המובהק של מניעת השימוש בסמים ומניעת כניסתם והפצתם אל בין כותלי הכלא, אין להתייחס לאישום זה בקלות ראש. לפיכך מקובלת עלי טענתה העקרונית של התובעת לפיה ראוי בנסיבות רגילות להשית בגין אירוע מרכיב מסוים של מאסר בפועל, ולו לתקופה קצרה. יחד עם זאת, מדובר כאמור במי שהיה באותה תקופה בגדר קטין המכור לסמים מסוכנים, ומידת השפעת אירוע זה על העונש הכולל תיבחן על פי מכלול הנסיבות הרלבנטיות.