מדינת ישראל נ' זהרון

בפני

שופט שמואל מלמד

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 24.11.10 בשעה 11.05 או בסמוך, ברחוב יצחק שדה 76 תל אביב, נהג הנאשם ברכב כשהוא בתנועה תוך שהוא משתמש בטלפון נייד ללא דיבורית בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העידה השוטרת ורה אינסרסקי. עדותה נשענה רובה ככולה על הדו"ח אשר היא רשמה ביום המקרה – ת/1. על פי רישומה של השוטרת, ביום האירוע, ראתה השוטרת את הנאשם כשהוא נוהג ברכב במקום האמור. תוך שהוא משוחח בטלפון, כשהוא אוחז את הטלפון ביד שמאל צמוד לאוזן שמאל ושפתיו נעות. כאשר הוא בתנועה. השוטרת נסעה לצידו מצד שמאל כשהיא מבחינה בביצוע העברה.

תגובת הנאשם לאוזני השוטרת במעמד רישום הדו"ח הייתה: "מה אני אעשה אם הוא אמר לי שאתקשר באמצע הנסיעה."

בחקירה נגדית טענה השוטרת כי לא בדקה את הטלפון של הנאשם והיא אינה נוהגת לעשות כן, גם אם אזרח מבקש ממנה לעשות כן. זאת כיוון, שאין מבחינת השוטרת רלוונטיות לעצם העברה, אלא עצם ההחזקה זו העבירה. השוטרת טענה כי התנועה לא עמדה אלא על פי רישומה כתוב לה שהתנועה זרמה והנאשם נסע לכיוון הרמזור.

בבית המשפט טען הנאשם כי השוטרת הגיחה לעבר החלון שלו ואמרה לו שדיבר בטלפון, הנאשם אמר לה שלא דיבר וכי יש לו דיבורית ברכב. הפלאפון היה לידו. השוטרת לקחה אותו, הסתכלה שהוא סגור, הניחה אותו ליד הנאשם והלכה לרשום את הדוח.

בחקירה נגדית טען הנאשם כי הטלפון היה לידו על הכיסא. הסיבה שטלפון על הכיסא "הוא תמיד שם לידי. אני לא מניח אותו בכיסים כי קשה לי להכניס את האצבעות אבל הוא מונח לידי. שאני יורד מהרכב אני מכניס אותו לכיס."

לאחר ששמעתי את הצדדים, השתכנעתי כי עדות השוטרת היא אמת.

ראשית, ברצוני לציין כי השוטרת עשתה עלי רושם טוב ודבריה תאמו את הדו"ח שרשמה. לעומתה הנאשם והסברו מדוע הטלפון היה על הכיסא אינו מקובל עלי. הנאשם טען כי הוא מוציא את הטלפון מהכיס בזמן הנסיעה, כי קשה לו להכניס את האצבעות לכיס מהלך הנהיגה ולכן הוא שם את הטלפון לצידו. הסבר זה אינו מניח את הדעת וזו בלשון המעטה. במידה והנאשם אינו מצליח להוציא את הטלפון בזמן הנסיעה משמע הוא עושה בטלפון שימוש במהלך הנסיעה ולכן הוא צריך להוציא את הטלפון מהכיס. שכן, לפי הסברו של הנאשם שעה שהוא אינו נוהג הטלפון בכיס הוא מכניס ומוציא אותו במידת הצורך. אך, אם אין שימוש לטלפון בזמן הנסיעה לשם מה יש להוציאו, הרי לנאשם דיבורית אליה השיחות עוברות מיד עם הצלצול.

דבריו של הנאשם בקשר לתגובתו הראשונית כאילו לא היו מעולם. הנאשם לא חקר את השוטרת על דברים אלו. בית המשפט הסביר לנאשם שעליו לחקור את השוטרת על תוכן הדו"ח ועל המחלוקות שבו. השוטרת הקריאה את תגובת הנאשם, אולם הנאשם נמנע מלחקור את השוטרת בשאלה זו. אף שהנאשם עשה עלי רושם כי הוא מבין היטב במה דברים אמורים וניהל בצורה עניינית את החקירה.

סוף דבר, בהישעני על עדות השוטרת, לה אני מאמין, ולאחר שהזהרתי עצמי כי מדובר בעדות יחידה. ובמיוחד לאור הסברו הלקוי של הנאשם לעובדה של מיקום הטלפון בסמוך אליו, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, י"ח תשרי תשע"ב , 16 אוקטובר 2011, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: