מדינת ישראל נ' זגל

החלטה

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לנאשם עבירה של הסעת תושב זר השוהה בישראל שלא כדין.

עם הגשת כתב האישום המאשימה הגישה בקשה בה עתרה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים.

במהלך הדיון ב"כ המשיב עתר להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר ובפיקוח.

מנגד, ב"כ המאשימה הפנה לעברו הפלילי של המשיב ולעובדה שהמשיב ריצה פעמיים עונשי מאסר בגין עבירה של הסעה שלא כדין ולא למד לקחו וביצע לכאורה את העבירה בעוד מאסר על תנאי תלוי כנגד ראשו.

המאשימה טענה כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה שפגיעתה בחירותו של המשיב פחותה.

עיינתי בתיק החקירה.

מאמרת המשיב עולה כי הוא נתפס על ידי השוטרים.

לדבריו אחד מהנוסעים הציג לפניו אישור כניסה והבחור הצעיר יותר, הוא התושב הבלתי חוקי, נשבע לו, כך בלשונו שיש לו אישור כניסה והכל בסדר והוא האמין להם.

המשיב טען באמרתו כי הוא יודע שאסור להסיע תושבי שטחים ללא היתר.

מאמרת הנוסע עולה כי המשיב לא שאל אותם אם יש להם אישורים והוא עצר להם לאחר שסימנו לו לעצור עם אצבעם.

כמו כן ביקשו להגיע למחסום בית סירא.

לאור האמור, אני סבורה כי קימת תשתית ראייתית לכאורית למיוחס למשיב בכתב האישום.

משקמה תשתית ראייתית לכאורית, קמה עילת מעצר בגין מסוכנות לציבור בשל אופי העבירה.

יחד עם זאת, עלי לשקול אם קיימת חלופת מעצר אשר יהיה בה כדי להבטיח את מטרות המעצר.

לציין כי המשיב שבפני לחובתו מאסר על תנאי בר הפעלה, כמו כן המשיב ריצה בעבר עונשי מאסר ולכאורה לא למד לקחו.

ב"כ המשיב הציע חלופת מעצר בבית בני משפחה בירושלים.

לאחר ששקלתי את כל הנדרש ומבלי להמעיט מחומרת העבירה, ובשים לב לכך שהמעצר איננו מקדמה על חשבון העונש, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

1.המשיב ישהה בתנאי מעצר בית מלא בראס אל עמוד שכונת הול בבית בנו מר באסם זגל.

2.נאסר על המשיב לצאת מבית בנו אלא לדיונים המשפטיים הקבועים בעניינו.