מדינת ישראל נ' זגדון ואח'

החלטה

הנאשם 2 (להלן: הנאשם), שהינו בן 21 שנים ללא עבר פלילי, הורשע על פי הודאתו בעבירה של תגרה במקום ציבורי.

כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, שימש הנאשם בעת הרלוונטית כמוכר בחנות נוחות שבתחנת דלק (להלן: החנות).

ביום 4.7.12 בשעת לילה נכנס הנאשם 1 בתיק (להלן: האחר) לחנות כדי לשלם עבור תדלוק שביצע, והתגלע ויכוח בין שניהם לגבי חיובו בתשלום. בעקבות הויכוח החלו גידופים בין השניים, והאחר התקדם אל הנאשם, שעמד מעבר לדלפק. הנאשם יצא לעברו ופרצה בין השניים קטטת אגרופים. לקוחות החנות ניסו להפריד בין השניים. האחר נשך את הנאשם בצווארו ואף השליך לעבור מוצרים שונים ממדפי החנות, ואיים, ביוצאו מהחנות, כי יביא סכין מרכבו וידקור את הנאשם. הנאשם נטל ידית ממכונת הקפה בחנות ויצא בעקבות המתלונן. בתגרה שפרצה בין השניים מחוץ לחנות, היכה הנאשם את האחר בראשו עם הידית העשויה מתכת וגרם לו שלושה חתכים שטחיים מדממים, וחזר לחנות. האחר ניגש לרכבו והוציא ממנו סכין, רדף איתה אחרי הנאשם והלה קפץ מעבר לדלפק וברח מהמקום.

ניתן תסקיר בעניינו של הנאשם ממנו עולה כי הנאשם הינו צעיר נורמטיבי וחיובי אשר סיים 12 שנות לימוד עם בגרות מלאה, שרת שנתיים בצה"ל עד ששוחרר מסיבות רפואיות, ומאז שחרורו עבד בעבודות זמניות וכיום עצמאי בתחום המזון ועומד בפני לימודים אקדמיים. הנאשם, אשר טרם מלאו לו 20 שנה בעת האירוע, מסר לשה"מ כי בעת האירוע חש פחד ולחץ ופעל כפי שפעל עקב תחושה כי הוא מצוי בסכנה. שה"מ התרשם כי מדובר בצעיר נורמטיבי ובעל מוטיבציה גבוהה להצליח, ללא דפוסים אלימים, אשר לוקח אחריות על תרומתו להסלמת האירוע, מביע עליה חרטה ולמד את הלקח ממעורבותו בתגרה. נקבע כי הסיכון להישנות התנהגות דומה מצד הנאשם הוא נמוך.

שירות המבחן סבור כי הותרת ההרשעה על כנה עלולה לפגוע בעתידו המקצועי של הנאשם, אשר מתעתד להרשם ללימודים אקדמיים, ועל כן המליץ על ביטול ההרשעה והטלת של"צ בהיקף של 200 שעות.

המאשימה בטיעוניה לעונש סבורה כי יש להותיר את ההרשעה על כנה, נוכח נסיבותיה החמורות של התגרה, הגם שהיא ערה לחלקו הפעיל של הנאשם 1 בהסלמת התגרה ולתסקיר החיובי בעניינו של הנאשם. המאשימה סבורה כי מתחם הענישה נע בין מע"ת לבין מאסר בעבודות שירות, וכי העונש שיש להטיל הינו ברף הנמוך של מתחם הענישה, היינו מע"ת, קנס ושל"צ כהמלצת שירות המבחן.

הסניגורית מבקשת לאמץ את המלצת שירות המבחן, מנימוקיו, לעניין ביטול ההרשעה, ואף לבטל את רכיב השל"צ ולהסתפק בהתחייבות. לטעמה של הסניגורית, מתחם הענישה הינו נמוך יותר והרף העליון שלו הוא מע"ת.

לעניין מתחם הענישה, אני סבורה כי בנסיבותיו של תיק זה עולה כי היה קנטור ממשי ואף איום מצד האחר על הנאשם, כעולה מעובדות כתב האישום בדבר נשיכת צווארו ואיום כי ידקור אותו בסכין שיביא מרכבו, והגם שהיה על הנאשם לנתק מגע מהאחר, כפי שעשה בסופו של דבר, יש לקחת בחשבון כי האירוע החל בחנות בה עבד הנאשם כקופאי ולא היה יכול לעזוב את החנות, בה שהו לקוחות, ולהשאירה ללא השגחה. תגובת הנאשם, הגם שגרמה נזק למתלונן, לא היתה בגדר הסלמה בלתי מידתית ביחס לרף האלימות שנקט האחר בתגרה, והאיום כי יביא סכין מרכבו, שקדמו למעשיו. בנסיבות אלה אני סבורה כי מתחם הענישה ההולם כולל רכיבים של של"צ, מע"ת וקנס, או חלק מהם.

במקרה דנן, לאור הגיל הצעיר מאד, העבר הנקי והתסקיר החיובי, אני סבורה כי מתקיימים תנאי הלכת כתב לביטול ההרשעה.

לפיכך אני מורה על ביטול ההרשעה. אני מטילה על הנאשם של"צ בהיקף של 200 שעות במסגרת שתיקבע ע"י שירות המבחן ותוגש לאישור בית המשפט תוך 30 יום.

שירות המבחן ידווח לבית המשפט על ביצוע השל"צ.

הנאשם מוזהר כי אי ביצוע השל"צ יביא להרשעתו בדין וגזירת עונש חלופי.

ניתן היום, כ"ג אדר ב תשע"ד, 25 מרץ 2014, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: