מדינת ישראל נ' זגדון

החלטה

בענין בקשה לביטול פסק דין

באשר לסיבת אי ההתייצבות לא אוכל לקבל את טענת הנאשם כי מועד הדיון חמק מעיניו בשל מטלותיו כחייל. נפסק לא אחת, כי שכחה בלבול והיסח הדעת אינם עילה לביטול פסק דין (רע"פ 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל פ"ד לט 3 279; רע"פ 3690/03 מור מזרחי נ' מדינת ישראל (2003).

באשר לשאלת עיוות הדין, נפסק כי על המבקש לשכנע את בית המשפט להניע שוב את גלגלי ההליך המשפטי, לפרט את נימוקיו תוך צירוף אסמכתאות לנטען, וצירוף תצהיר לאימות העובדות, בכדי שבית המשפט ישתכנע בדבר סיכויי ההגנה (רע"פ 9142/01 סוריא איטליא נ' מדינת ישראל (2003)). עוד נפסק, כי כפירה כללית לא די שהרי לשיטה זו כל מי שכופר זכאי לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו, ולא היא (רע"פ 1773/04 אלעוברה נ' מדינת ישראל (2004).

בבקשה נעדרת התצהיר שבפני אין כל התייחסות לסיכויי ההגנה ולראיות, כפירה כללית, כאמור, לא די בה. ממילא לא הוכיח הנאשם כי קיימים לו סיכויי הגנה או כי נגרם לו עיוות דין.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ח' שבט תשע"א, 13 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: