מדינת ישראל נ' ז'ביטאשוילי(עציר)

החלטה

אני מתירה לנאשם לחזור בו מכפירתו ולתביעה לתקן כתב האישום כמבוקש (הוגש כתב אישום מתוקן).

ניתנה והודעה היום כ"ב אייר תש"ע, 06/05/2010 במעמד הנוכחים.

רובין לביא, שופטת

הכרעת דין

על פי הודאת הנאשם מפי ב"כ, הנני מרשיעה אותו בעובדות כתב האישום המתוקן ובעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.

ניתנה והודעה היום כ"ב אייר תש"ע, 06/05/2010 במעמד הנוכחים.

רובין לביא, שופטת

גזר דין

הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון על פי הודאתו, מפי סניגורו, במסגרת הסדר טיעון, בכך שבמהלך השנה האחרונה ועד שנעצר נהג לתקוף את בנותיו הקטינות א.ז. ילידת 19/02/95 ו- ד.ר. ילידת 06/04/04 שנולדו לו מאשתו טטיאנה צרנובה, (להלן: "המתלוננת"), בכך שב- 23/02/10 סמוך לשעה 08:20, שב לדירה והבחין שא.ז. טרם הלכה לבית הספר ולכן, התעצבן, צעק, נטל מקל הליכה שמשמש אותו בעקבות הליכות והיכה בה ברגליה באמצעותו.

במועד לא ידוע בשנת 2009 תקף את הקטינה א.ז. בכך שהיכה במכות אגרוף בגבה ואמר לה שהיא לא מתנהגת כמו שצריך ולכן נענשת.

עבירה של תקיפת קטינה ע"י אחראי וכן הודה והורשע בכך שבמועד לא ידוע במהלך השנה האחרונה איים על המתלוננת, כי יסלק אותה מהארץ ובנותיהן תשארנה בארץ תחת השגחתו בלבד וזאת מאחר ואשתו עלתה ארצה לפני כשנה בלבד, לאחר שכפי הנראה, עזב את הארץ לפני שנים רבות ושב עם אשתו שהיא אשתו השלישית ובנותיו. לו ולבנותיו אזרחות ישראלית ואילו למתלוננת ויזת עבודה בלבד וזכותה להארכת אשרת השהייה תלויה בנישואיה לנאשם. מתברר כי סך הכל לנאשם 8 ילדים, 6 מתוכם גרים במקומות שונים בארץ עם אמהותיהם.

על פי הסדר הטיעון התביעה מסתפקת ב- 5 חודשי מאסר בלבד בניכוי תקופת המעצר מיום 23/02/10, דהיינו בעוד כחודשיים ישתחרר ממאסר וכן, יחויב בתשלום פיצוי למתלוננות ומאסר מותנה.

הנאשם יליד 1960 ולחובתו 4 הרשעות קודמות החל משנת 1983. ע"ת עת נדון בגין גניבה בקנס ומאסר מותנה, בהמשך נדון בשנת 97' בגין 32 אישומים שונים של זיופים ומרמה ל- 3 חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות ולקנס בסך 1,000 ₪ ושנה מאסר מותנה. במרץ 2002 נדון בגין עבירה על החזקת טובין מוברחים במאסר מותנה וקנס.

למרות שעל פי הנטען נשוי למתלוננת, מהרישום הפלילי עולה כי הסטטוס שלו הוא גרוש, כנראה נישא לה בנישואין אזרחיים.

לדברי הסניגור, הנאשם נפצע בתאונת דרכים בידו וברגלו ונקבעו לו 61% אחוזי נכות לצמיתות וכי מתקיים מקצבת נכות של המל"ל, לדברי התובעת עד זמן לא רב המשיך לעבוד כנהג הסעות של "ביקור רופא".

אין ספק, כי מדובר בהסדר טיעון המקל עם הנאשם עד מאוד והתלבטתי אם לכבדו, אולם לאחר התיקון, אכן העבירות בגינן נעצר מלכתחילה עד תום ההליכים הוקלו בהרבה. התיקון בהסדר הטיעון מתבססים על חשש המתלוננות להתייצב בביהמ"ש להעיד ועל רצונה של הפרקליטות להביאן בניגוד לרצונן להעיד בביהמ"ש.

הלכה פסוקה הינה כי בדרך כלל יש לכבד הסכמים ובתנאי שנשקלו שיקולים ראויים. ההסדר אינו חורג במידה רבה מאוד ממתחם הסבירות. נאשם המודה בהסתמך על הסדר הטיעון פיתח ציפייה והפרקליטות פיתחה בליבו מצב וראוי לכן, כי ביהמ"ש יכבדו.

שמעתי כי המתלוננת ובנותיה שוהות עדיין במקלט לנשים מוכות ועוברות הליך טיפולי ארוך וממושך. כאמור, הסטטוס של המתלוננת לא ברור.

הסנגור טען כי הנאשם העדיף פיצוי על קנס, אולם כאמור בגין אי תשלום פיצוי לא ניתן להטיל עונש מאסר ואם לא יעמוד על תשלומו יהיה צורך לגבותו באמצעות מרכז הגביה, תהליך שיקח זמן.

ציינתי לא אחת שאט הנפש מאב האחראי לילדיו הקטינים שעבורם הוא עולם ומלואו, ואמור לכן להיות האדם שמגונן עליהם מפני פגיעות החיים,ומאפשר להם לגדול ללא מורא ופחד – שהוא עצמו זה הפוגע בילדיו, מערער את כל עולמם וביטחונם העצמי. נזק שכזה לעיתים אינו בר תיקון, שכן השבר הוריו. ילד מוכה מאבד אמון בסיסי במבוגרים, בעיקר לכשמדובר בהורה שאמור לגונן עליו אך הופך מקום לפגיעה, כאב וסבל נמשכים.

לטעמי, דינם של אלה אמור להיות מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח, בעיקר לכשלא שולבו בהליך טיפולי כלשהו. על פי הבנתי, אין כל רצון של המתלוננת היום לשוב ולהתגורר עם הנאשם. קיימת אפשרות שתעזוב את הארץ. אם תעשה כן, קיימת אפשרות שהנאשם יתנגד שתוציא בנותיהם המשותפות לחו"ל. ברור, אם כן, שמדובר בפרשה שלא הסתיימה, אלא רק התחילה.