מדינת ישראל נ' ורדיאת(עציר)

החלטה

בפניי בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

1.כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, התחזות לאחר, שימוש במסמך מזויף, זיוף והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו.

מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשם זייף לכאורה תעודת זהות בכך שמסר לאחר את תמונתו, וקבל הימנו תעודת זהות הנחזית להיות ישראלית, עם פרטיו של אחר שאינו הנאשם, וכאשר תמונתו של הנאשם מוצמדת לתעודה [להלן: "תעודת הזהות המזויפת"].

ביום 27.6.2010 נמצא המשיב בבאר שבע, וזאת שלא כדין ומבלי שיש בידו אישור שהייה בהיותו תושב הרשות הפלסטינית. במועד הנ"ל התייצג המשיב בכזב בפני שוטר שהגיע למקום באמצעות תעודת הזהות המזוייפת וזאת בכוונה להונות, ובכוונה להכשיל את השוטר. בעשותו כן, עשה המשיב שימוש במסמך המזוייף.

2.ב"כ המשיב ביקש להורות על שחרורו בתנאים, באופן שיערבו לשחרורו אביו של המשיב, שהינו מחזיק באישור כניסה לישראל, וערב ישראלי נוסף. לדברי הסנגור המלומד, אישור הכניסה לישראל יקר מפז, והאב – כערב , לא יסתכן באובדן האישור, ועל כן יש מקום יותר מסביר להניח כי ידאג להתייצבותו של המשיב לדיונים משפטיים בעניינו. ב"כ המשיב טוען כי ניתן לסמוך על הערבים, וכי המסורת והכבוד שבין הצדדים יסייעו בידי הערבים לפקח על המשיב.

עוד טען ב"כ המשיב לנסיבותיו האישיות של המשיב, לעובדה כי אימו חולה, וכי נכנס ארצה כדי לשבור שבר והפנה להחלטה של בית המשפט העליון אשר דנה בתנאים לשחרורם של שוהים בלתי חוקיים, גם כאשר תלויות ועומדות נגדם עבירות נוספות.

ב"כ המשיב טען עוד לאפלייה מול הליך בתיק עיקרי אחר שהתנהל בפני כב' השופט אמוראי, שם לא התייצב הנאשם לדיון והמאשימה הסכימה להאריך את המאסר המותנה בהיעדרו ומחמת אי התייצבותו לדיון.

3.ב"כ המבקשת לעומתו, טען כי כנגד המשיב תלוי ועומד מאסר על תנאי בר הפעלה, אשר מהווה תמריץ אמיתי וממשי שלא להתייצב לדיונים המשפטיים בעניינו של המשיב. עוד טען ב"כ המבקשת, כי אישור הכניסה של אביו של המשיב, תקף לחודשיים נוספים בלבד, ואין בכך די. ב"כ המבקשת הפנה לעברו הפלילי של המשיב, לפיו יש למשיב שתי הרשעות קודמות, בגין כניסה לישראל שלא כדין ובגין עבירות זהות לאלו בגינן עומד המשיב לדין כיום.

עוד טען ב"כ המבקשת המלומד כנגד הערבים המוצעים, שעה שהערב הישראלי אינו מכיר כלל את המשיב, אלא את משפחתו, וכנגד האב המוצע כערב טען, כי בעבר הוכיח המשיב כי לא שעה לדברי האב לפיהם אל לו להיכנס לישראל, ובכל זאת עשה כן. מכאן למד ב"כ המבקשת כי אין לסמוך ידיים על הערבים המוצעים.

4.עילת המעצר בתיק דנן היא החשש להמלטות מן הדין, הן לאור היותו של המשיב תושב השטחים, הן לאור המאסר המותנה בן 4 החודשים התלוי ועומד כנגד המשיב באם יורשע בתיק דנן, והן לאור אופי העבירות המיוחסות לו.

עילת מעצר של חשש להמלטות מן הדין ניתן לאיין בערבויות מתאימות.

על מנת לוודא התייצבות המשיב לדיון בעניינו, יש לקבוע ערבויות מתאימות, יחסית מכבידות, בעיקר לאור המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד המשיב.

התרשמתי מהערבים המוצעים ושוכנעתי כי יש בידם לפקח על התייצבותו של המשיב, זאת תוך שיקבעו ערבויות מתאימות ומתמרצות מספיק. יובהר כי הפקדה על סך של 8,000 ₪ אין בה די בנסיבות התיק דנן, ובעיקר לאור המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד המשיב.

5.אשר על כן, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים שלהלן:

א.המשיב יפקיד עירבון כספי בסך של 20,000 ₪.

ב.המשיב יחתום על ערבות עצמית בסך של 25,000 ₪.

ג.תיחתמנה ערבויות צד ג' על סך של 15,000 ₪ כל אחת, על ידי מר עבד אלחלים ורידאת, אביו של המשיב, ומר אבו עאדרה חאמד.

ד.המצאת כל הערבויות, והפקדת הפיקדון הכספי, הם כולם תנאי לשחרורו של המשיב.

מובהר למשיב כי אם לא יתייצב לדיונים ישקול בית המשפט חילוט הערבויות והכספים שיופקדו בתיק דנן כתנאי לשחרורו.