מדינת ישראל נ' ורדה(עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים בגין דרישת נכס באיומים בצוותא, איומים וגניבה בצוותא.

נטען להעדר קיומן של ראיות לכאורה נוכח מחדלי חקירה וזיהוי מזוהם.

סמוך לאחר הארוע, בשעות אחה"צ, פנה המתלונן לפקחים בשוק, מסר שהלך לחפש את ידידתו בבניין במקום, בניין המשמש כמאתר נרקומנים. כשעלה לקומה השניה פגש שלושה, אשר איימו עליו, לקחו ממנו שרשרת עם תליון "חי" וביקשו תמורתה שיחזור עם 300 ₪. האיומים בוצעו בעזרת סכין. חיפוש בקומה האמורה לא הניב תוצאות. כל שמסר באותו השלב שאחד החשודים היה עם כובע, שהיו ישראלים ואחד, ככל הנראה, ערבי. למחרת מסר תלונה מסודרת ולפיה השלושה התקרבו אליו בצורה אגרסיבית, אחד החזיק סכין לחיתוך בשר ודרשו 300 ₪. כשלא היה לו, מי שזוהה אח"כ כמשיב לקח את השרשרת כערבון עד שיביא את הכסף. כן אמר לו "אל תלך למשטרה, אנחנו הורגים אותך". שלושתם היו נרקומנים מסטולים. בהודעה הוסיף שהכיר את האדם שדרש את 300 הש"ח בפנים וזכר ששמו "סמי" כי חברתו, בבוקרו של יום, הכירה לו אותו. כן מסר תאור המתאים לתאור המשיב. הוא לא ידע לומר מי החזיק בסכין. הוא היה משוכנע שיעלה בידיו לזהות את "סמי" בתמונות. בפועל לא הצליח. במסדר זיהוי תמונות לא זיהה איש. ואולם, כשהוטח בפני המשיב, בהודעתו, שהמתלונן טוען שהוא ועוד שניים שדדו אותו תגובתו היתה "תביא את המתלונן מולי, אולי הוא זיהה משהו אחר בטעות". כן היה נכון לעימות וטען שחברתו של המתלונן, לה סיפר בדיוק מה היה, יודעת שזה לא הוא.

מסתבר שהחברה דוקא תמכה בגרסת המתלונן, מסרה את שמסר לה סמוך אחרי, באומרו שסמי היה בין השודדים ולקח לו את השרשרת. היא עצמה הכירה את סמי בערך שבוע וחצי. היא ישבה איתו מספר פעמים בשוק ביחד עם אנשים. יום קודם לארוע, כפי המתועד ב"דוח תנועת בדוקאי", נצפתה עם אחרת כשברשותה פרוט' בימ"ש של המשיב. כשהוצגה בפניה תמונתו זיהתה אותו כ"סמי".

בעימות זוהה המשיב גם ע"י המתלונן כמי אשר גנב לו את השרשרת ודרש 300 ₪ תמורתה. כן ציין המתלונן שכשהחוקר יצא למספר שניות המשיב סימן לו עם היד לשתוק. בתמונות לא זיהה אותו אך בעימות ביקש שיעמוד ולאחר שעשה כן וסימן עם היד הוא יותר בטוח.

המשיב הכחיש גם בעימות וגם בהודעה את המיוחס, אף כי אישר שהיה במקום. טען שישב לבד על המנה שלו. הוא שמע את הויכוח עם השלושה אבל לא היו סכינים. המתלונן הפתיע את השלושה ולאחד נשפך החומר שעישן. בתגובה ביקש סליחה, אמר שישלם על זה, נתן שרשרת "לא זהב, סתם שרשרת" כערבון והלך להביא את הכסף. זה שלקח את השרשרת הלך אחריו, חזר כעבור כחצי דקה ואמר לחבריו בואו נעוף כי המתלונן הלך לפקחים. ככל שהוא אינו קשור לארוע לא ברור על שום מה לא נשאר במקום אליו הוביל המתלונן את השוטר לאחר שהפקחים יצרו עמו קשר.

להשלמת התמונה יצויין שאדם נוסף "שמן" המוכר למתלונן בשם דני אישר בפניו שמי שלקח את השרשרת היה "סמי". ברם, משלא אותר אותו אדם אין ליתן משקל לדברים.

נטען כי הזיהוי במסגרת העימות, לאחר שלא זוהה במסדר זיהוי תמונות, לאו זיהוי הוא ושהצגת התמונה לחברה פסולה משלא נערך מסדר זיהוי. אמנם משקלו של הזיהוי במהלך העימות נמוך בד"כ. ברם, במקרה דנן המשיב הוא אשר דרש שיביאו את המתלונן מולו וכך נעשה. באשר לזיהוי ע"י החברה, מאחר והיא מכירה את המשיב כשבוע וחצי, ישבה עמו ואף החזיקה בפרוט' בימ"ש על שמו, לא נדרש כי יערך מסדר לאור ההכרות הקודמת. יתרה מכך, ידיעת המשיב כי אין המדובר בשרשרת זהב אלא בסתם שרשרת, הגם שהוא כביכול לא זה שהחזיק בה, לגרסתו, והתנדפותו מהבנין סמוך לאחר מעשה, משהובהר כי המתלונן פנה לפקחים, מלמדים כי ידו היתה במעל.

עילת המעצר, מסוכנות, משנעשו המעשים בצוותא תוך שימוש בסכין ו/או כלי המשמש לחיתוך בשר. המסוכנות מתעצמת נוכח עברו בעבירות אלימות וסמים כאשר יכול ותלוי נגדו מאסר מותנה, אשר לא נמצא בתיק החקירה.

לא ראיתי בנסיבותיו לשקול חלופה נוכח כן ובהיותו משתמש פעיל, גם אליבא לדבריו, כך שיקשה ליתן בו אמון המשמש בסיס לכל חלופה.

אשר על כן, מורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים בת"פ 14707-02-10.

תיק החקירה הוחזר לידי ב"כ המשיבה ביום 14.2.10.

ניתנה והודעה היום א' אדר תש"ע, 15/02/2010 במעמד הנוכחים.

שירה בן שלמה, סגנית נשיא

הוקלד על ידי: מיכל גורן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: