מדינת ישראל נ' וקנין

החלטה

1.בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים המתנהלים כנגד המשיב.

2.כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע העבירות שלהלן:

האישום הראשון:

הפרת הוראה חוקית – עבירה לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

זאת בשל כך, שב- 28.1.10 שעה 19:45 או בסמוך לכך, הוא הפר את ההוראה שניתנה על ידי כבוד השופטת קוצר, סג"נ, בתאריך 25.1.10 במסגרת תיק מ"ת 34292-01-10 לפיה היה עליו לשהות במעצר בית מלא בביתו, וזאת בהמשך להחלטה אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת דינה כהן, סג"נ, בתאריך 20.1.10, במסגרת תיק מ"י 27472-01-10 .

האישום השני:

הפרת הוראה חוקית – עבירה לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

זאת בשל כך, שב- 3.2.10 בשעה 16:30 או בסמוך לכך, הוא הפר את ההוראה שניתנה על ידי כבוד השופטת קוצר, סג"נ, בתאריך 25.1.10 במסגרת תיק מ"ת 34292-01-10 לפיה היה עליו לשהות במעצר בית מלא בביתו, וזאת בהמשך להחלטה אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת דינה כהן, סג"נ, בתאריך 20.1.10, במסגרת תיק מ"י 27472-01-10 .

3.ראיות לכאורה:

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת לענין קיומן של ראיות לכאורה אשר נסבה סביב ההוראה החוקית. העובדות הצריכות לענין בנוגע למחלוקת זו הן כלהלן:

בתאריך 20.1.10 הורתה כבוד השופטת דינה כהן, סג"נ, במסגרת תיק מ"י 27472-01-10, שבו נדונה בקשה למעצר ימים של המשיב, על שחרורו של המשיב על פי הסכמה אשר הושגה בין הצדדים, בתנאים אשר כללו בין היתר, מעצר בית מלא בביתו למשך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה (להלן: "ההחלטה הראשונה"). בתאריך 25.1.10 הוגש כתב אישום כנגד המשיב ובצידו בקשה למעצר עד תום ההליכים, בקשה שנדונה בפני כבוד השופטת קוצר, סג"נ. בהחלטה אשר ניתנה על ידי התייחסה כבוד השופטת קוצר, סג"נ, להחלטה הראשונה, כמו גם לפרוטוקול הדיון שהתנהל בפני כבוד השופטת דינה כהן, סג"נ, וציינה שבפרוטוקול זה לא נאמר דבר וחצי דבר, על כוונת המבקשת להגיש בקשה למעצר עד תום ההליכים כפי שגם לא הוגשה הצהרת תובע. כבוד השופטת קוצר סג"נ ציינה שמההודעה שמסרה המבקשת עובר למתן ההחלטה הראשונה, בענין ההסכמה לתנאי השחרור, עולה שבעצם הסתפקה המבקשת בשבעה ימי מעצר בית – הא ולו לא, כי אין בדעתה לעתור בשלב מאוחר יותר למעצר עד תום ההליכים ולחלופת מעצר. כבוד השופטת קוצר, סג"נ ציינה, שבשלב הראשוני של הדיון, אין היא רואה לנכון לשנות מזכויות המשיב, כפי שהתגבשו והן בבסיס ההחלטה הראשונה, והוסיפה וציינה, שבמידת הצורך, כאשר ידרשו הצדדים לראיות לכאורה וכיו"ב, יתכן שהמבקשת תוכל לשפוך אור על נימוקים נוספים לאותה בקשה שהיתה בפניה, אותה בקשה שבה היתה עתירה למעצר עד תום ההליכים ולא לפרק זמן קצר יותר. היא הוסיפה וציינה, שלא נשמעו כל טענות מפי ב"כ המבקשת בענין שינוי נסיבות או הוספת עדויות או הוספת מידע מעבר לאלה שכבר היו קיימים בתיק החקירה בתאריך 20.1.10, ואשר הם היו יכולים להיות בבסיס שינוי עמדתה של המבקשת, לענין תנאי השחרור של המשיב. על פני הדברים ברור, שכבוד השופטת קוצר, סג"נ, בעצם סרבה לבקשה לשנות את תנאי השחרור, כך שמעצר הבית שהוגדר מלכתחילה לשבעה ימים, ימשך ויתפרס עד תום ההליכים, ובנוסף, תיווסף גם הפקדה כספית. לפיכך בסוף ההחלטה אשר ניתנה על ידה היא קבעה כך : "סוף דבר – תנאי השחרור של המשיב שנקבעו בהסכמת התביעה בדיון שהתקיים ביום 20/1/2010 לא ישונו עד להחלטה אחרת". על פני הדברים, נראה, במיוחד בשים לב למה שקדם למתן ההחלטה, שכבוד השופטת קוצר לא הורתה על הארכת המעצר עד למתן החלטה אחרת, אלא היא החליטה בעצם להקפיא את המצב כפי שהיה טרם הגשת הבקשה, מצב שלפיו מעצר הבית המלא יסתיים בתום שבעה ימים מיום שניתנה ההחלטה הראשונה. פשיטא, שבתאריכים 28.1.10 ו- 3.2.10 לא היתה ההוראה הראשונה בתוקף, ולא ניתנה הוראה מאריכה אחרת על ידי כבוד השופטת קוצר, סג"נ, ומכאן שלכאורה, כלל לא בוצעה העבירה של הפרת הוראה חוקית.

אם אכן כבוד השופטת קוצר, סג"נ, לא התכוונה להאריך את מעצר הבית עד למתן החלטה אחרת בבקשה שבפניה, אלא החליטה להקפיא מצב כפי שהוא ערב הגשת הבקשה, דהיינו: שמעצר הבית מסתיים בתום שבעה ימים מה- 20.1.10, אזי לכאורה, כלל לא נעברה העבירה של הפרת הוראה חוקית.

4.עילת מעצר:

אם אכן לא היתה הוראה חוקית בתוקף במועדים הנקובים בכתב האישום, ואין ראיות לכאורה לביצוע העבירה של הפרת הוראה חוקית, אזי למעשה אין עילת מעצר.

5.חלופת מעצר:

משקבענו שאין עילת מעצר, אזי כל שנותר הוא, לקבוע תנאי שחרור כאלה שיבטיחו אך את התייצבו של המשיב לדיונים בעניינו. אשר על כן, אני מורה על שחרורו של המשיב בכפוף לכך שהוא יחתום על התחייבות עצמית על סך של 3,500 ₪, וכן תיחתם ערבות צד ג' על סך של 1,500 ₪. ניתנת ארכה בת 24 שעות לצורך החתמת ערב צד ג'.

לא למותר לציין, שאין בדברים אלה כדי לבטל את החלטת כבוד השופטת כהן, סג"נ, בדבר איסור יצירת הקשר עם המתלוננים בתיק שהיה בפניה, וחתימה על התחייבות עצמית וערבות צד ג' באותו ענין.

היה והמשיב לא ימלא אחר תנאי מתנאי השחרור או יפר תנאי מתנאי השחרור הוא יעצר ויובא בפני שופט תוך 24 שעות.

ניתנה והודעה היום ב' אדר תש"ע, 16/02/2010 במעמד הנוכחים.