מדינת ישראל נ' וקנין(עציר)

החלטה

זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו על רקע כתב האישום המייחס לו לכאורה ביצוע עבירות של חבלה, פציעה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין שלא כדין, העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו.

על פי עובדות כתב האישום, מיוחס למשיב כי בתאריך 12/11/10 סמוך לשעת חצות לילה, בבית ספר יצחק רבין בנתיבות, פצע המשיב שלא כדין את אשגרה סהלו (להלן: "המתלונן"), בכך שדקר אותו בבטנו באמצעות חפץ חד וגרם לו לחבלה המתבטאת בפצע דקירה בגודל 0.5 ס"מ באיזור הטבור מימין והמטומה מתפשטת כלפי מעלה, בעקבותיה המתלונן נזקק לטיפול רפואי בסורוקה.

בהמשך, מיוחס למשיב כי סמוך לשעה 02:45 ברח' הרב סבן בנתיבות, משהבחינו בו השוטרים וניגשו אליו כדי לבצע את מעצרו, הוציא המשיב סכין מכיס מכנסיו והשליך אותה על הדשא בסמוך.

בהמשך לאמור לעיל, במעמד המתואר לעיל, העליב המשיב את השוטר יניב אסרף (להלן: "השוטר") בכך שאמר לו "כוסאמק", זאת בעת שהשוטר מילא את תפקידו כדין.

בהמשך למעמד המתואר לעיל, החל המשיב להתפרע כדי למנוע מהשוטרים לאזוק אותו. או אז, נאלצו השוטרים להשתלט על המשיב ולכבול אותו באזיקים.

ב"כ המשיב הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה אך ורק בעבירות של החזקת סכין שלא כדין, העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

באשר למעשה הדקירה, טענה ב"כ המשיב להעדר קיומן של ראיות לכאורה.

לטענת ב"כ המשיב, קיימות גרסאות שונות של המתלונן בנוגע לזהות האדם שדקר אותו. בתשאול הראשוני אמר לשוטר שלא יודע איך קוראים לאדם שדקר אותו. בהודעה שמסר אמר שלבחור שדקר אותו קוראים אבישי או אביחי, וזאת משום שהחבר'ה שנכחו במקום קראו לו ושמע שקוראים לו ככה ולכן חושב שזה שמו. בהמשך, בעימות, מסר שהוא חושב שקוראים לו שגיא או שגיב. בהודעתו האחרונה הוא מסר שלא ידע איך קוראים לבחור שדקר אותו ורק בעימות שמע שקוראים לו שגיב.

עוד לטענת ב"כ המשיב – אכן, המתלונן מסר בהודעות הראשונות שהוא מכיר את האדם שדקר אותו בפנים מנתיבות, יחד עם זאת, התיאור שמסר רחוק מלהתאים למשיב הואיל ומדובר בתיאור כללי שאין בו דבר שמאפיין את המשיב.

עוד לטענת ב"כ המשיב – בעימות שנערך בין המשיב למתלונן, אמר המתלונן את המשפט הבא: "גם אם שתיתי או לא, אני יודע על מה אני מדבר, הייתי כולי דם. אתה תקפת אותי, לא ראיתי אותך בחיים שלי".

לטענת ב"כ המשיב, נוכח המשפט המצוין לעיל, שוחחה החוקרת בטלפון עם המתלונן וביקשה ממנו הסבר למה התכוון כאשר אמר את המשפט הנ"ל – לגישת ב"כ המשיב, המזכר שערכה החוקרת בשיחה הטלפונית עם המתלונן מטריד ויש לפרש את הדברים כפי שהם, מה גם שהעימות מתועד בצילום ואין צורך בהסברים נוספים מצד המשטרה.

עוד לטענת ב"כ המשיב, המתלונן הונחה בטרם העימות על ידי החוקר בכך שאמר לו "שיגיד שהוא דקר אותו ואז נלך".

באשר לקלטת המתעדת את המשיב בסמוך לשעה 23:36, דהיינו שעה וחצי אחרי האירוע, התיישב יחד עם חברתו בספסל בחצר בית הספר "רבין". אין בעובדה זו כדי לקשור את המשיב למעשה הדקירה, מה גם הקלטת לא הוצגה בפני המשיב כדי שיצביע על הספסל עליו ישב.

עוד לטענת ב"כ המשיב, גם מגרסת המתלונן עולה שהיו איתו חבר'ה נוספים שניסו לעצור את התוקף ואף אמרו לו לא לדקור – טענה זו לא נחקרה.

עוד לטענת ב"כ המשיב, אותה בחורה מאילת שישבה עם המתלונן – מזל אברה, נחקרה, ובהודעתה מסרה בין היתר כי הדוקר ישב עם בחור שאותו בחור הוא חבר של המתלונן, והמתלונן אף ניגש ולחץ לו יד. חרף זאת, המשטרה לא טרחה לחזור למתלונן ולברר עמו את גרסת הגב' מזל אברה, לרבות לברר עמו כמה אנשים נכחו והאם מוכרים לו.

מכל האמור לעיל, טוענת הסנגורית כי לא מתקיימות ראיות לכאורה לחובת המשיב בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות.

ראיות לכאורה

הודעת המתלונן מיום 13/11/10 שנגבתה במרפאת ביקור-חולים בנתיבות

המתלונן מוסר כי בין היתר, "היום בשעה 22:00 בערך ישבתי בבית ספר רבין עם בחורה ואז נכנס בחור לבית הספר ושאל אותה משהו אני לא שמעתי אותו. אני אמרתי לו מה אתה רוצה ואז הוא בא ישר ותקף אותי ונתן לי בוקס בבטן והלך.. ואז אני הלכתי משם לצד השני ואחרי כעשר דקות הרגשתי שיוצא לי דם מהבטן בחלק התחתון והבנתי שהבחור דקר אותי."