מדינת ישראל נ' וקנין(עציר)

גזר דין

הנאשם מיכאל בן יהודה וקנין, יליד 1979, הורשע ביום 28.3.10 לפי הודייתו בכתב אישום מתוקן בת"פ 39820-01-10, בו מיוחסות לו שבע עבירות של פגיעה בפרטיות לפי 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הפרטיות), ארבע עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: חוק התקשורת), שלוש עבירות של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), עבירה של ניסיון להיזק במזיד לרכב לפי סעיף 413ה לחוק העונשין, עבירה של תקיפת בן זוג לפי סעיף 379 יחד עם סעיף 382(ב) לחוק העונשין ועבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

כמו כן, הורשע ביום 1.8.10 לפי הודייתו בכתב אישום מתוקן בת"פ 6613-07-10 שצורף, בו מיוחסות לו שתי עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התקשורת ועבירה של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין.

לפי עובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 39820-01-10, הנאשם וטלי עזאני (להלן: המתלוננת) היו בני זוג במשך כ-14 חודשים, מתוכם גרו יחדיו במשך כחמישה חודשים. השניים נפרדו בסמוך לאמצע חודש נובמבר 2009.

לפי האישום הראשון, כשבועיים לאחר פרידתם, ביום 2.12.09 בשעות הערב קבעה המתלוננת עם הנאשם כי יפגשו למחרת בערב לשם תיקון רכבה במוסך.

למחרת עדכנה המתלוננת את הנאשם כי לא יוכלו להיפגש הואיל והיא עמוסה בעבודה וצריכה לערוך קניות. כמו כן, דחתה את בקשת הנאשם להתלוות אליה בעת עריכת הקניות.

בהמשך אותו היום בסמוך לשעה 20:00 הגיע הנאשם לחנות הנעליים שבה עובדת המתלוננת (להלן: החנות) הממוקמת בקניון סירקין בפתח תקווה (להלן: הקניון) ואמר לה כי עבר שם במקרה. לאחר שסיימה ונסעה ממקום עבודתה, הבחינה המתלוננת שהנאשם נוסע בעקבותיה; הוא הבהב לה באמצעות אורות רכבו ובמקביל התקשר אליה לנייד, הטיח בה שהיא שקרנית ושאל אותה אם ככה היא עושה קניות. המתלוננת ענתה כי אינה חייבת לו דבר וניתקה.

הנאשם עקב אחר המתלוננת עד תחנת דלק שבה עצרה לשם תדלוק רכבה. משביקשה לתדלק ב-50 ₪, יצא הנאשם מרכבו והציע למתדלק לתדלק עבורה בסכום של 100 ₪. המתלוננת סירבה, תדלקה ונסעה.

הנאשם המשיך לנסוע בעקבותיה עד למרכול שבו עצרה. לאחר שהחנה את רכבו סמוך לרכבה, נכנס הנאשם למרכול, הסתובב כל העת סביב המתלוננת וביקש לסייע לה באריזת המצרכים. המתלוננת דחתה אותו.

בסמוך לאחר מכן שלח הנאשם מסרונים לטלפון הנייד של המתלוננת ובהם, בין היתר, עלב בה והטיח בה כי היא מפלרטטת עם אנשים.

במעשיו אלו התחקה הנאשם אחר המתלוננת באופן הפוגע בפרטיותה והטרידה באמצעות מתקן בזק.

לפי האישום השני, יום למחרת האירוע נשוא האישום הראשון, בסמוך לשעה 21:40 הגיע הנאשם לחנות שבה עובדת המתלוננת והלך בעקבותיה מהחנות לכיוון חניון הקניון, שבו חנה רכבה. שם הכה הנאשם במראה הימנית ובמראה השמאלית של רכבה ולא אפשר לה לנסוע מהמקום.

בהמשך רץ לכיוון שאליו ביקשה המתלוננת לנסוע, הקשה עליה לנסוע וקפץ על מכסה המנוע של רכבה באומרו לה שהיא משוגעת ומנסה לדרוס אותו.

המתלוננת פתחה את דלת רכבה וביקשה שיניח לה.

משניסתה לשוב ולסגור את דלת הרכב, הכניס הנאשם את ידו לתוך הרכב תוך שניסה לגעת בהגה. המתלוננת ניסתה להודפו, אלא שהוא חזר וניסה להכניס את ידו לרכב והיא שבה והדפה אותו.

במעשיו אלו התחקה הנאשם אחר המתלוננת באופן הפוגע בפרטיותה וניסה להזיק לרכבה.

לפי האישום השלישי, בסמוך לראשית חודש אוקטובר 2009 הגיע הנאשם לחנות שבה עובדת המתלוננת, נטל את הטלפון הנייד שלה (להלן: הנייד), יצא לחניון הקניון וקרא את המסרונים שבנייד. הנאשם סירב לבקשת המתלוננת להשיב לה את הנייד ואחז בידה השמאלית.

במעשיו אלו תקף הנאשם את המתלוננת בעת שהיתה בת זוגו ופגע בפרטיותה.

לפי האישום הרביעי, ביום 16.10.09 בסמוך לשעה 8:00 המתין הנאשם מחוץ לבית המתלוננת; משראה כי נכנסה לביתה שלח ברציפות מסרונים לנייד שלה ודפק בחוזקה על דלת חדרה.

בכך הטריד הנאשם את המתלוננת באמצעות מתקן בזק ופגע בפרטיותה.