מדינת ישראל נ' וקנין(עציר)

החלטה

לפני בקשה לעצור את המשיב, חן וקנין, עד תום ההליכים המשפטיים.

כתב האישום

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו 3 אישומים הכוללים עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וסחר בסם מסוכן.

על פי האישום הראשון, בתאריך 8.6.10 המשיב החזיק בביתו שלא לצריכה עצמית סם מסוכן מסוג קנבוס מחולק למספר מנות במשקל כולל של כ- 190 גרם נטו.

על פי האישום השני, כ- 4 ימים עובר לתאריך 9.6.10 המשיב מכר 2 אריזות שהכילו סם מסוכן מסוג קנבוס, תמורת 400 ₪.

על פי האישום השלישי, ב- 3 מועדים שונים במהלך כ- 3 שבועות, עובר לתאריך 9.6.10, המשיב מכר סם מסוכן מסוג קנבוס בתמורה לסך של 200 ₪.

הבקשה

לאור כתב האישום, מבקשת המבקשת לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, שכן, לטענתה, קיימות ראיות לביסוס האישום נגד המשיב, הכוללות את הודאתו של המשיב, עדות הקונה באישום השלישי, דו"חות שוטרים ומוצגי הסם.

המבקשת טוענת כי נסיבות העבירות ומהותן יוצרות חשש סביר שאי מעצרו יביא לסיכון בטחון הציבור והפנתה לפסיקה מהחודשים האחרונים, לפיה הכלל הוא שעבירות סחר מקימות עילת מעצר.

כמו כן, לטענת המבקשת, למשיב עבר פלילי בתחום עבירות הסמים והרכוש.

טענות המשיב

ב"כ המשיב טען כי קיימת שורה ארוכה של נסיבות המצדיקות שחרור המשיב לחלופת מעצר.

ראשית, סוג הסם – סם מסוג קנבוס. שנית, כמות הסם שנתפס ושנמכר, שהינה כמות קטנה. שלישית, הודאת המשיב במשטרה ושיתוף הפעולה שלו עם השוטרים ומסירת שמות הקונים ובעזרתו למציאת הסוחר ממנו הוא רכש את הסם. רביעית, המשיב עצמו שהינו אדם צעיר, נשוי ואב לתינוק, עובד באופן סדיר והביע חרטה מלאה על מעשיו.

ב"כ המשיב ציין כי המשטרה חשדה שהמשיב מחזיק סם ועל כן ערכה חיפוש בביתו והוא מסר לשוטרים את הסמים וכן מסר את המידע שהביא לגיבוש כתב האישום.

לטענת ב"כ המשיב, זו פעם ראשונה שבה המשיב עסק בסחר בסמים והוא אינו אדם ששקוע בעולם הסמים, אלא אדם שמכר את הסמים כתוצאה ממצוקה כלכלית.

ב"כ המשיב אבחן את הפסיקה אליה הפנה ב"כ המבקשת, לפיה באותם מקרים דובר על מכירה לסוכנים משטרתיים, בסמים מסוג קוקאין והרואין ובאנשים שהיו מעורים בעולם הסמים.

ב"כ המשיב הפנה למספר החלטות בתחום עבירות הסחר, שבית המשפט הורה על שחרור לחלופת מעצר.

דיון והכרעה

אין מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה ועל עילת המעצר.