מדינת ישראל נ' וקנין(עציר)

הכרעת דין

מבוא

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – "חוק העונשין"), עבירה של התפרצות למקום מגורים לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, עבירה של החזקת מכשירי פריצה לפי סעיף 409 לחוק העונשין, ועבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

לפי המיוחס לנאשם בכתב האישום, ביום 16.10.13, בסמוך לשעה 13:00, התפרץ לבית מגורים ברחוב מרגולין 17 ברחובות (להלן – "הבית"), בכוונה לבצע גניבה, בכך שחדר לבית דרך חלון הכניסה האחורית. הנאשם נטל ונשא מהבית כסף מזומן בסכום של 5,000 ₪, תכשיטי זהב ומספר שטרות מסוג אירו (להלן – "הרכוש"), השייכים למר בנימין פרנקל ולגב' אירית פרנקל המתגוררים בבית (להלן – "המתלוננים"), וזאת ללא הסכמתם וכאשר הנאשם מתכוון לשלול מהמתלוננים את הרכוש דרך קבע. בהמשך לכך הגיעו השוטרים אסף מרזוק ושי דלח למקום והורו לנאשם לעצור. בתגובה החל הנאשם לברוח מהמקום ונמלט לעבר מגרש עפר בסמוך לבית עד אשר השוטרים עצרוהו. הנאשם נמצא מחזיק ברכוש וכן בזוג כפפות ובמברג באורך 26 ס"מ שיכול לשמש ככלי פריצה.

הנאשם כפר בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. בכפירתו ציין, כי היה באזור ונתפס מאות מטרים מהבית, כאשר לטענתו הרכוש נמצא בפאוץ' שלא נתפס עליו.

התשתית העובדתית

ראיות התביעה

ביום 16.10.13, בסמוך לאחר השעה 13:00, נפרץ בית המגורים של המתלוננים וניטל ממנו הרכוש (ת/4, ו-ת/12 – ת/17).

בסמוך לאירוע התקבל במשטרה דיווח ממודיע המתגורר בסמוך לבית, אשר צפה מביתו על האירועים. המודיע שוחח עם מוקד 100 של המשטרה, ולאחר מכן שוחח עם השוטרים שי דלח ואסף מרזוק יחדיו וכן עם השוטר יחיאל דהן.

השוטרים דלח ומרזוק ציינו בעדותם, כי קיבלו דיווח ממוקד 100 על הדברים שמסר המודיע (פרוטוקול הדיון, בעמ' 17, שורות 17 – 19; ובעמ' 18, שורות 7 - 9). בדו"חות הפעולה של דלח ומרזוק מפורט הדיווח של המודיע למוקד 100 בכותרת "פרטי המקרה", כדלקמן: "טוען כי לא רואה מספר רכב, רואה מיטיבישי (כך במקור – א.פ) לבנה, טוען כי רואה 3 אנשים, אחד מטייל בין הבתים, ועוד 2 ברכב, טוען כי הוא רואה שהאחד הזה שמטייל, לובש גינס משקפים ופאוצ' בצד ורזה, נמצא ליד בית גדול שבונים" (ת/9 ו-ת/11).

בדרכם של השוטרים דלח ומרזוק בניידת לאזור האירוע, שוחח דלח עם המודיע בטלפון, כאשר מרזוק נוהג ברכב ושומע את השיחה בדיבורית. בשיחה זו מסר המודיע כי הוא רואה אדם עם חולצה מכופתרת בצבע כחול, מכנסי ג'ינס ופאוץ' עליו (ת/9, בעמ' 2; פרוטוקול הדיון, בעמ' 13, שורות 4 – 12; ובעמ' 21, שורות 24 - 29). כאשר הגיעו השוטרים לאזור, חנו ברחוב מקביל והתקדמו למקום ברגל, על מנת לא להבריח את החשודים. דלח ומרזוק זיהו את הרכב שהמודיע דיווח עליו, סימנו לו לעצור, אולם כאשר הרכב הבחין בהם, הוא החל בנסיעה ויצא מהרחוב. לדבריהם של דלח ומרזוק, בשלב זה ראו בחור שתיאורו תואם את התיאור שמסר המודיע. דלח תיאר את החשוד כמי ש"לובש חולצה כחולה ועונה לתיאור שנמסר לי על ידי המודיע" (ת/9, בעמ' 2) ואילו מרזוק תיארו "רזה עם משקפיים עם פאוץ' על מותניו חולצה מכופתרת, ג'ינס כחול ונעלי ספורט" (ת/11). לדבריהם החשוד יצא מאזור הבתים וחצה את הכביש בריצה. מרזוק ציין כי הבחור יצא מחצר של בית. מאחר ולהערכתם של דלח ומרזוק החשוד שראו תאם לתיאור של המודיע, רצו אחריו וצעקו לו "עצור משטרה". לטענתם של דלח ומרזוק, אין ספק שהחשוד שמע אותם וידע שמדובר בשוטרים משום שלבשו מדי משטרה. החשוד ברח ורץ מאחורי המתנ"ס וניסה לטפס על גדר. השוטרים תפסו אותו, הפילו אותו מהגדר. החשוד ניסה להתנגד והשתולל והיה צורך לרסן אותו בכוח, לרבות לשים ברך על בטנו על מנת להרגיעו. אחרי שהשתלטו על החשוד, תפסו עליו, מברג, כפפות ופאוץ' (פרוטוקול הדיון, בעמ' 13, שורות 13 – 31; בעמ' 16; בעמ' 17, שורות 1 – 5; בעמ' 18, שורות 8 – 22; בעמ' 20, שורות 20 – 22; בעמ' 21, שורות 1 – 3; בעמ' 22, שורות 1 15; ובעמ' 23, שורות 1 - 25). בהמשך לכך עצרו את החשוד, שהוא הנאשם בתיק דנן (ת/10).

גם החוקר יחיאל דהן (להלן – "דהן") תיעד את אירועי יום 16.10.13. לפי המזכר שרשם דהן והוגש לבית המשפט, ביום האירוע שוחח טלפונית עם המודיע שסירב להזדהות וסירב למסור עדות (ת/5). במזכר רשם דהן, כי לדברי המודיע, הוא מתגורר בסמוך למקום ובשעה 13:30 ראה רכב מיצובישי לבן ובו שלושה חשודים. אחד הבחורים שלבש "מכנס ג'ינס וחולצה כחולה משובצת" ירד מהרכב ונכנס לחצרות של שתי דירות ודפק בדלת ובחלון לראות אם יש מישהו בבית ואז סימן לשני החשודים ברכב שאין איש בבית. אותו חשוד נכנס לבית משפחת פרנקל ואז התקשר המודיע לבעל הבית, שהוא שכן שלו, ובמקביל התקשר למשטרה. כאשר השוטרים באו הרכב ברח והחשוד שירד מהרכב, יצא מהחצר של משפחת פרנקל והחל לברוח. השוטרים רדפו אחרי החשוד ותפסו אותו. עוד ציין במזכר החוקר דהן, כי לדברי המודיע ה"חשוד שהשוטרים תפסו זה אותו חשוד שראה יורד מהרכב ונכנס לבית משפחת פרנקל".

לפי דו"ח תפיסה וסימון, מצאו השוטרים, דלח ומרזוק, בפאוץ' שנתפס על הנאשם טלפון סלולארי ורכוש, שכלל כסף ותכשיטים. במכנסיו של הנאשם, בכיס הקדמי - ימני מצאו השוטרים כפפות עבודה שחורות. בכיס האחורי ימני מצאו השוטרים שטרות של מטבע אירו. כמו כן מצאו על גופו של הנאשם מברג ושקית אטומה בצבע ירוק שבה נמצא חומר החשוד כסם (ת/8; פרוטוקול הדיון, בעמ' 17, שורות 21 - 29).

הרכוש שנתפס הוחזר למתלוננים, לאחר שזיהו אותו כשייך להם (ת/12 – ת/17; פרוטוקול הדיון, בעמ' 25).

לפי חוות דעת של רס"מ משה אסרף מהמחלקה לזיהוי פלילי, רחובות, "המברג יכול לשמש, בין היתר, לפתיחתן האלימה של דלתות מבנים וכלי רכב, וכן לשבירתם של מנעולי תליה המותקנים בפתחי מבנים" (ת/3).

המשטרה ביקשה צו חדירה למכשיר הסלולרי שנתפס. בית משפט השלום בראשון לציון (כבוד השופטת שרית זמיר), בהחלטתה מיום 17.10.13, נעתרה לבקשה, סימנה ברובריקה, כי החיפוש לא יערך בפני עדים והוסיפה בכתב ידה "בכפוף לקבלת הסכמה בכתב מאת המחזיק" (ת/7).

בהמשך להחלטה האמורה, ציין החוקר דהן במזכר, כי השופטת אישרה את צו החדירה בכפוף להסכמת החשוד, אולם החשוד טען בחקירה כי המכשיר אינו שלו. עוד הוסיף, כי חוקר ההונאה אמיר סבג שמבצע את החדירה למכשיר הסלולרי, לא היה מוכן לבצע חדירה "בגלל ההערה הזו של השופטת" (ת/6).

בעדותו מסר החוקר דהן, כי למרות שצו החדירה נועד להגיע לשותפיו של הנאשם, הם לא ביצעו את הצו משום שהחוקר המיומן אמר שזה לא חוקי ולא הוציאו כל מידע מהטלפון (פרוטוקול הדיון, בעמ' 11, שורות 26 – 31; ובעמ' 12, שורות 1 - 11).

החוקר דהן והחוקר ולדיסלב זרובימסקי ציינו בעדותם, כי לא נערכו בדיקות טביעת אצבעות על הרכוש, על המברג ועל הכפפות, משום שאין צורך בכך כאשר החפצים נתפסו על החשוד הבורח מזירת התפרצות (פרוטוקול הדיון, בעמ' 12, שורות 12 – 23; ובעמ' 25, שורות 20 - 26).

הרכב שנמלט מהמקום לא נתפס, וזאת למרות שהשוטר דלח דיווח בקשר על הרכב שנמלט וכן שידר בקשר את מספר לוחית הזיהוי של הרכב (פרוטוקול הדיון, בעמ' 15, שורות 1 – 18).