מדינת ישראל נ' וקנין ואח'

החלטה

בקשה לעיון חוזר במסגרתה מבקש הנאשם/המבקש להורות על ביטול תנאי מעצר הבית והפיקוח בהם הוא שוהה ולחילופין להקל בתנאי שחרורו, כך שמעצר הבית יחול בשעות הלילה בלבד.

בבסיס הבקשה עומדת הודאתו של המבקש בעובדות כתב האישום ודחיית הטיעונים לעונש לצורך קבלת תסקיר שירות המבחן.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

לאחר ששקלתי את הבקשה על נימוקיה ולאחר שנתתי את דעתי לטיעונים הצדדים, אני מוצאת לדחות את הבקשה לביטול תנאי מעצר הבית ומנגד להגדיל את פרק הזמן בו הותר למבקש לצאת ממקום מעצרו מדי יום (חלונות התאווררות), באופן שתותר יציאתו, בין השעות 12:00 ועד 17:00, ובלבד שיהא נתון לפיקוח אחד המפקחים שאושרו.

בתמצית אומר כי איני סבורה כי הודאתו של המבקש בעובדות כתב האישום משליכה על התכלית שלשמה נמצא המבקש במעצר בית עם פיקוח. עילת המסוכנות – אשר הביאה לקביעת התנאים המגבילים- לא חלפה מהעולם עם הודאתו, אף לא נחלשה. אדרבא, הקביעה בדבר מסוכנותו של המבקש אשר התבססה בהחלטה המקורית על ראיות לכאורה, מקבלת היום משנה תוקף לאחר הרשעתו.

העובדה כי הוא הופנה לקבלת תסקיר גם היא אין בה כדי להצדיק ביטול תנאי מעצר הבית.

אף לבקשה החלופית, לצמצם מעצר הבית למעצר לילי, לא מצאתי להיעתר, במיוחד לאור העובדה כי העבירה בה הורשע המבקש בוצעה בשעות היום, כך שאין קשר בין הסעד המבוקש (צמצום המעצר לשעות הלילה) לתכלית המעצר.

עם זאת ובאיזון בין השיקולים השונים, בשים לב לפרק הזמן בו שוהה המבקש בתנאי מעצר בית ולכך שלא נרשמה כל הפרה לתנאי המעצר, אני מורה על הגדלת חלון ההתאווררות ומתירה למבקש לצאת ממקום מעצרו, כאמור, מדי יום בין השעות 12:00 ועד 17:00, ובלבד שיהא נתון לפיקוח.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י ניסן תשע"ג, 21 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: