מדינת ישראל נ' וסילייב

גזר דין

הנאשמת הורשעה על-פי הודייתה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום שעניינם נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, עבירה על תקנה 26 (2) לתקנות התעבורה, ביחד עם סעיף 38 (1) לפק' התעבורה, נהיגה בקלות ראש, עבירה על סעיף 62 (2) ביחד עם סעיף 38 (2) לפק' התעבורה, סטייה מנתיב, עבירה על תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה, והתנהגות הגורמת נזק, עבירה על תקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה, בכך שביום 20.11.08 סמוך לשעה 19:30 נהגה הנאשמת על רכב פרטי, בכביש 653 מגבעת עדה לכיוון מערב, והתקרבה סמוך לק"מ 14 בהיותה תחת השפעת משקאות משכרים, הנאשמת נהגה בקלות ראש, סטתה ימינה מכיוון נסיעתה, ירדה לשוליים, פגעה בעמוד תמרור, המשיכה ופגעה בחממה ובעץ וגרמה לתאונה, כתוצאה מהתאונה נגרם נזק לרכוש בו פגעה וברכב בו נסעה הנאשמת.

ב"כ הצדדים הגיעו להסדר טיעון אותו אני מחליט לקיים.

הסדר הטיעון כולל מרכיב של ביצוע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות, ומכאן ששירות המבחן נתבקש להגיש לתיק ביהמ"ש תוכנית לביצוע השירות לתועלת הציבור.

התסקיר והתוכנית הוגשו ומהם עולה כי שירות המבחן ממליץ כי הנאשמת תבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות בסיוע בטיפול בכלביה, בעמותת "גלבוע אוהבת חיות", בישוב גן – נר, כך שהיא תבצע שירות בן 5 ל- 10 שעות שבועיות.

שירות המבחן לא נתבקש להביע את דעתו והערכתו למצבה הכלכלי של הנאשמת, כמו שלא נתבקש להתייחס למרכיבי עונש אחרים, שבהסדר הטיעון.

בתסקיר שירות המבחן החתום בידי סגנית קצינת המבחן המחוזית, נמצא כי שירות המבחן ממליץ, בנוסף לתוכנית לביצוע השירות לתועלת הציבור, ביקש שירות המבחן שלא לצורך ומבלי שנתבקש לכך, לשקול התייחסות להכנסות המשפחה ולפרוס את הקנס לתשלומים.

התייחסות מיותרת לכל הדעות, שהרי שירות המבחן לא ייתן את דעתו על חובתו של ביהמ"ש, שהרי גזירת העונש היא בסמכותו של ביהמ"ש והטלת הקנס היא שיקול משיקולי ביהמ"ש, הן בקשר לגובה הקנס והן בקשר לאופן תשלומו, כך שלא היה מקום ששירות המבחן ייכנס לתחום שלא נתבקש להתייחס אליו.

בהתחשב בהודאת הנאשמת, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

1. תשלום קנס כספי בשיעור של 5,000 ₪, או חודש מאסר תחתיו.

הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים, שוויים ורצופים של 500 ₪ כל אחד, החל מיום 1.6.2011 ובכל 1 לחודש שלאחריו.

אי עמידה באחד מן התשלומים תעמיד לפירעון מיידי את כל יתרת הקנס.

2.אני פוסל את הנאשמת מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 11 חודשים בפועל, בניכוי 2 חודשי הפסילה המנהלית.

3.אני פוסל את הנאשמת מלקבל ולהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים.

4.מאסר על תנאי של 4 חודשים, והתנאי הוא שהנאשמת לא תישא בו אלא אם תעבור תוך 3 שנים מהיום עבירה של נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, סירוב להיבדק או נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה, ותורשע בה בין בתקופת התנאי לבין לאחריה.

5.הנאשמת תעשה שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות, בסדר של 5 עד 10 שעות שבועיות, בעמותת "גלבוע אוהבת חיות" בישוב גן נר, בסיוע בטיפול בכלביה במקום.

הנאשמת תיצור קשר עם הממונים במקום, בתיאום עם שירות המבחן, על מנת לקבוע את מועד תחילת ביצוע השירות.

הודעה והוסברה זכות הערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ה' אייר תשע"א, 09/05/2011 במעמד הנוכחים.

מוחמד מסארווה, שופט