מדינת ישראל נ' ולי ואח'

החלטה

ההליך –

הנאשמים הגישו שתי עתירות לגילוי ראיות שלגביהן הוצאה תעודת חיסיון לפי סעיף 45 לפקודת הראיות, עליה חתום השר לביטחון פנים.

העתירה מיום 11/10/12 -

בעתירה זו ביקשו הנאשמים שבית המשפט יורה על הסרת חיסיון זהותם של האנשים שמסרו את תוכן המידע המופיע בידיעות מודיעיניות מס' : 01/0167/489, ו – 09-0196-982.

הנאשמים טוענים כי בגילוי יש כדי לסייע להם בהגנתם ובטענה של "הגנה מן הצדק" ו"אכיפה סלקטיבית". לטענתם, תוכן המידע – פרטי מוסרי הידיעות, יש בו באופן ברור כדי לתמוך בהגנתם, שכן בידי מוסרי הידיעות מצוי מידע רב שיש בו כדי לסייע באופן ברור לגרסתם, לפיה הם לא היו מעורבים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום. גילוי מוסרי הידיעות יאפשר זימונם כעדי הגנה מטעם הנאשמים. היות ומוסרי הידיעות היו נוכחים בזמן ביצוע העבירות בזירת האירוע והיו עדי ראיה, אין ספק שיש בידם מידע שיכול להיות מאוד חיוני להגנת הנאשמים. עדותם חיונית ומהותית לעשיית צדק ולגילוי האמת.

העתירה מיום 27/1/13 –

בעתירה זו מבוקש הסרת החיסיון על חומר החקירה המסומן א ועל המסמכים המסומנים ב' המוזכרים בתעודת החיסיון ולהורות למאשימה לגלות ולאפשר לנאשמים לעיין בהם.

הנאשמים טוענים כי הכלל הוא שעל המאשימה להעביר את כל חומר החקירה להגנה. מהפרפרזה ניתן ללמוד על "אכיפה בררנית". ב"כ הנאשמים מבקש שבית השמפט יבדוק את מלוא החומר המסומן "א" ו – "ב", על מנת לוודא האם הפרפרזה, יש בה כדי להספיק להגנת הנאשמים.

תגובת המאשימה :

הראיות אותן מבקשים הסניגורים לגלות, אינן חיוניות להגנת הנאשמים או להטיל ספק באשמתם.

בית המשפט הספיק בינתיים לשמוע חלק מעדי התביעה, ובית המשפט מוזמן לבדוק את הראיות החסויות על רקע הראיות שנשמעו עד כה בתיק, תוכן כתב האישום, וקו ההגנה של הנאשמים כפי שפורט בכפירה המפורטת שמסרו.

הנאשמים לא חלקו על כך שבשלב הראשון, במשך כ – 20 דקות עד השלב שהתחיל להגיע ההמון, בעקבות הכריזה במערכת הכריזה בישוב בוקעאתא, הנאשמים הם אלה היחידים שהיו בקרבת הפקחים המתלוננים. מעשי העבירה המיוחסים לנאשמים בכתב האישום מתייחסים רק לשלב זה, והם כוללים את המרדף אחרי הפקחים, חסימת דרכם, סיכון חיי אדם, סיכון חיי אדם ותקיפת עובדי הציבור. המידעים החסויים שגילויים מבוקש, מתייחסים לשלב המאוחר יותר שבו הגיע ההמון ושבו לא מיוחסים לנאשמים מעשי עבירה, למרות שבוצעו עבירות נוספות נגד הפקחים ונגד כלי הרכב שלהם, משום שלא נתגבשו ראיות מספיקות לייחס לנאשמים או לאחרים מעשים אלה ועל כן, אין מדובר ב"אכיפה בררנית".

הסיבה היחידה שלא יוחסו עבירות לא לנאשמים ולא לאחרים בשלב זה של לאחר הגעת ההמון, היתה מחוסר ראיות מספיקות.

בכל מקרה, לנאשמים עומדת האפשרות לזמן את כל האנשים שפרטיהם מופיעים במידעים שגולו בחלקם, ולזמנם כעדי הגנה.

המידע המבוקש איננו רלוונטי, גם לא לנאשם 4 שהוא אביהם של הנאשמים האחרים, משום שגם לו לא מיוחסים האירועים המאוחרים, אלא האירועים בשלב המוקדם שיוחסו לשאר הנאשמים.

בעקבות העתירות מסרה המאשימה פרפרזה אשר מתמצתת את החומר ולצורך כך צומצם היקף החיסיון, שבמקור היה גורף יותר.

ביסוד תעודת החיסיון אינטרסים חשובים מאוד.

תעודת החיסיון –

בתעודת החיסיון קובע השר כי מטעמי אינטרס ציבורי חשוב יוטל חיסיון על: