מדינת ישראל נ' ויצמן

החלטה

בתיק זה הגישה עתרה המבקשת לפסילת רשיון הנהיגה של המשיב עד לתום ההליך המשפטי נגדו, וזאת בעקבות הגשת כתב אישום נגדו בתיק 5066-10-10, שם מיוחסת לו נהיגה ברכב במהירות של 260 קמ"ש.

בכדי לבסס בקשתה, על המבקשת לחלוף על פני שתי משוכות: קיומן של ראיות לכאורה נגד המשיב וביסוס ההנחה כי מדובר בנהג מסוכן.

שאלת הראיות:

בניגוד לתיקים "רגילים", בתיק זה לא נמדדה מהירות נסיעת רכבו של המשיב בידי שוטר, אלא שהאירוע הונצח בידי חברו של המשיב אשר ישב לצידו ברכב, וסרטון של האירוע הועלה לרשת האינטרנט וכך הגיע לידיעת המבקשת.

עותק של הסרטון הוגש לעיוני, והוא למעשה הראייה העיקרית כנגד המשיב וחבריו, אשר גם כנגדם הוגש כתב אישום, אך הם אינם חלק מהליך זה של בקשה לפסילה עד תום ההליכים.

להגנתו טען המשיב כי הסרט הינו כל כולו מעשה קונדס. לטענתו אירעה תקלה במחווני הרכב, מד המהירות "קפץ ל 260 קמ"ש" לפיכך החליטו המשיב וחבריו לפאר עצמם, ולצלם סרטון מבוים, כאשר בפועל נסע הרכב במהירות של 90 עד 100 קמ"ש.

המשיב וחבריו נחקרו במשטרה כבר שם העלו טענה זו, אך לא יכלו לנקוב במספר הרכב בו נהגו באותו יום, ולהעמידו לבדיקה. כמו כן כולל התיק עדויות עובדי חברת BMW, אשר הסרט הוצג בפניהם וזכה להתייחסותם.

לאחר שעיינתי בחומר שבתיק ובסרט עצמו, מסקנתי היא כי בשלב זה קיימות ראיות לכאורה לעבירה המיוחסת למשיב.

כאמור המשיב וסנגורו טענו כי לוח המחוונים אירעה תקלה, שגרמה לכך שכל נורות הלוח נדלקו, ומד המהירות "קפץ".

ראשית, ייאמר מיד כי למרות טענת הסנגור, מד המהירות אינו "צמוד ל – 260 קמ"ש" לאורך כל הדרך. בסרט לפחות 3 נקודות בהן נראה מד המהירות יורד מהמהירות המקסימלית, לרבות נקודה בה הוא מגיע לאמצע הסקאלה (כ – 3.14 דקות מתחילת הסרט). באותה נקודה נראה בבירור כי הנורות האחרות ממשיכות לדלוק גם בנקודה זו. לפיכך, אם אכן אירעה תקלה שגרמה למספר נורות לדלוק, אין בכך כדי להצביע בהכרח כי תקלה דומה התרחשה גם במד המהירות ובמד סיבובי המנוע.

התייחס לכך גם מר עופר מקדש, עובד חברת BMW שהסביר כי מד סיבובי המנוע ומד המהירות אינם תלויים זה בזה. מד סיבובי המנוע מקבל את הנתונים ממחשב הרכב, ומד המהירות ממערכת בקרת היציבות. מר מקדש ציין כי ניתן לראות בסרט "שבזמן שהאטו את מהירות הרכב, סיבובי המנוע ירדו וצריכת דלק אפס, כלומר דוושה לא לחוצה, וזה מצביע שהמערכת עובדת". באופן תואם הראה מד צריכת הדלק בנקודה אחרת צריכה מקסימלית, "כלומר דוושת ההאצה לחוצה בעומס גבוה".

מר מקדש התייחס לנורות הדולקות בלוח, והסביר שהן אינן בהכרח מעידות על תקלה בזמן אמיתי, ואפשר ומדובר בתקלה קודמת שלאחר תיקונה יש צורך באיפוס הנורה, דבר שלא נעשה.

עוד מציין מר מקדש כי "הנהג נמצא בהילוך חמישי במצב ידני ומנסה להוריד הילוך והמערכת לא מאפשרת לבצע הורדה עקב מנגנון הגנה". גם עובדה זו מעידה על נסיעה במהירות גבוהה מאוד, כך שהרכב "מגן על עצמו" ומונע הורדת הילוך אשר תגרום נזק למנוע. אין ספק כי לו היה מדובר בנהיגה במהירות של 90 קמ"ש כנטען בידי המשיב, מערכת הגנה זו לא הייתה נכנסת לפעולה.

עוד נראה בסרטון כי רכבו של המשיב חולף על פני מכוניות אחרות במהירות גדולה מאוד. בניגוד לטענת הסנגור, אין מדובר בכלי רכב אחד, אלא בשני כלי רכב שונים, במקומות שונים, ואם לגבי אחד מהם ניתן לקבל כי מדובר ברכב שעלה מהשוליים כנטען, הרי לא כך לגבי הרכב האחר, אשר נראה בבירור כנוסע בנתיב ימני בעת שרכב המשיב מתקרב אליו.

פרט לעדויות העולות מהסרטון עצמו, דומה כי ניתן להביא לרעת המשיב גם את העובדה כי כשל מלמסור את פרטי הרכב בו נהג באותו יום. אינני מקבל כי עקב חלוף הזמן לא ניתן לזכור את הפרטים. המדובר באירוע ייחודי וברכב ייחודי מדגם מפואר ויקר. גם אם אכן הנסיעה היתה רגילה כטענת המשיב וחבריו, הרי במהלכה אירעו לפחות שני אירועים מיוחדים – התקלה בלוח המחוונים וצילום הסרטון. אינני מקבל כי המשיב אינו יכול לזכור באיזה רכב נערכה הנסיעה. לו אכן היה מדובר בתקלה משמעותית כנטען, בוודאי ניתן היה להציג ראייה בדבר טיפול ברכב ותיקונו בסמוך למועד הנסיעה, אולם המשיב נמנע מלעשות זאת, וסבורני כי יש להביא עובדה זו לחובתו.

טענה נוספת בפי המשיב היא כי רכב מסוג זה כלל אינו מסול להגיע למהירות הנטענת. בחזקת ידיעה שיפוטית כי מד המהירות ברכב מראה סטייה כלפי מעלה בשיעור של 5 עד 7 אחוזים. כלומר אם אירעה מד המהירות נסיעה במהירות של 260 קמ"ש, הרי המהירות הריאלית היא כ – 245 קמ"ש, מהירות אליה מסוגל רכב מסוג זה להגיע.

אשר על כן, מסקנתי היא כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה.

שאלת המסוכנות:

המבקשת טוענת כי נהיגה במהירות כה גבוהה היא מסוכנת ומעידה כשלעצמה על מסוכנות אף ללא התייחסות לעברו התעברותי של המשיב. הסנגור טען כי אין מסוכנות והוסיף וטען כי השיהוי מצד המבקשת בהגשת הבקשה ואי פסילת רשיונו של המשיב בפסילה מנהלית, מצדיקים אף הם התחשבות ודחיית הבקשה.