מדינת ישראל נ' ויצמן נסים

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב.

נסיבות ביצוע העבירה פורטו בהכרעת הדין.

מדובר בנאשם שהוציא רישיון נהיגה בשנת 2000, צבר לחובתו 6 ה"ק, כולן מסוג ברירות משפט, למעט עבירה אחרונה בגין הפרעה לתנועה. עבירה אחרונה משנת 2007.

עלי לציין כי המחוקק קבע לצידה של העבירה בה הורשע הנאשם פסילת מינימום של 24 חודשים. כאשר מתחם הענישה בעניין זה נע בין 24 חודשים לשנים רבות.

כמו כן, קנס בין מאות לאלפי שקלים ובמקרים מסוימים אפילו מאסר בפועל.

במקרה שבפני מדובר בעבירת שכרות מכוח סירוב. עבירה אשר מהווה ועצם אי שיתוף פעולה עם גורמי אכיפה ובעניין זה אכן קבעתי שיש להחמיר עם הנאשמים שמסרבים לבצע בדיקה.

לא ניתן לזקוף לזכותו של הנאשם את הודאתו בהזדמנות הראשונה.

עוד אציין כי מדברי הנאשם, עולה כי אינו מביע חרטה.

יחד עם זאת, נוכח הוותק בנהיגה ועברו התעבורתי אשר לא מכביד, לא מצאתי להחמיר עם הנאשם. בייחוד בעניין הפסילה, מעבר לפסילת המינימום שקבע המחוקק.

לאחר ששקלתי את כל השיקולים הנ"ל, הנני גוזרת על הנאשם:

קנס

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1800   ש"ח או  30   ימי מאסר תמורתו.

*) הקנס ישולם ב-  3    תשלומים שווים ורצופים החל מתאריך 2.10.13 ובכל 2 בחודש שאחריו. אם תשלום אחד לא ייפרע במועדו, יעמוד כל הקנס לפירעון מיידי.

הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבל שוברי תשלום.

פסילה בפועל

אני פוסלת את הנאשם מקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 24  חודשים בפועל ללא ניכוי.

ריצוי הפסילה יחל ביום 17.10.13 שעה 12:00.

בית המשפט מסביר לנאשם כי עליו להפקיד את רישיונו - גם אם פקע תוקפו במזכירות בית המשפט, ואם אין בידיו רישיון נהיגה עליו להפקיד תצהיר ערוך כדין ואישור משרד הרישוי אודות מצב הרישיון.

פסילה על תנאי