מדינת ישראל נ' וינר(עציר) ואח'

החלטה

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם שני אישומים: אישום ראשון בעבירות קשירת קשר לפשע, ניסיון התפרצות לבניין שאינו מגורים בצוותא היזק בזדון בצוותא, אישום 2 מייחס להם עבירות של קשר לפשע התפרצות לדירה לבניין שאינו מקום מגורים בצוותא היזק בזדון בצוותא ולגבי משיב 1, מיוחסת גם עבירה של החזקת סכין.

המשיבים מודים בקיומן של ראיות לכאורה.

ואולם- גורסים הם כי לא קמה עילת מעצר בעניינם ומשום כך מבקשים לשחררם ללא תנאי. לחילופין- עותרים הם לשחרור לחלופות הכוללות בין היתר מעצר בית כאשר כל אחד מהם הציע מפקחים וערבים שנשאו דברים בבית המשפט והשיבו לשאלותי.

בחנתי את טענות ב"כ המלומדים של הצדדים אשר טענו ברהיטות ואריכות, עיינתי בכתב האישום, בבקשה ובתיק החקירה. על יסוד אלה באתי לכלל מסקנה כי קיימת עילת מעצר ביחס לכל אחד ואחד מהנאשמים.

אכן, מדובר בעיקר בעבירות רכוש. ברם, מחומר החקירה עולה לכאורה כי המשיבים חברו יחדיו לנסוע את כל הדרך מעיר מגוריהם שדרות, ביום עבודה רגיל, באמצע השבוע, בשעת יום ובאור יום, ובמקום לנהוג כמנהג צעירים נורמטיביים הנוסעים "לעיר הגדולה", לטייל, וכו', בילו את זמנם במעשים פליליים. מעשה הפריצה אף היה מתוכנן מראש ראו את הודעת המשיב 1 מיום 3.1.10 שורות 5-8.

המשיבים אף "עשו סיבוב בשטח" עמ' 2 להודעה הנ"ל שורה 9 ואילך ועוד.

מעובדות כתב האישום עולה לכאורה כי נסיבות ביצוע העבירות היו כאלה כאשר המשיבים פעלו על פי תוכנית- כאשר אחד מהם (המשיב 1) ממתין לחבריו ברכב מילוט.

משניסיון פריצה נכשל, לא ויתרו המשיבים וחזרו וניסו לבצע את זממם בחנות אחרת. הפעם גם הצליחו ויצאו עם שלל.

אומנם אופן ביצוע העבירות, כפי שציין ב"כ אחד המשיבים, אינו מהמתוחכמים.

לא נעשה מעקף אזעקה משוכללת, לא נחפרו מנהרות.

המשיבים עשו שימוש באבנים.

מאידך- אותן נסיבות כמפורט בכתב האישום, בוצעו לכאורה באור יום, כאשר עוברי אורח ואזרחים תמימים מסתובבים באיזור, כאשר באחת החנויות אשר ניסיון הפריצה אליה נכשל (ראו אישום ראשון) מצויים עובדי החנות.

במעשים אלה, הפגינו המשיבים זלזול בוטה בביטחונם של בני אדם וכל שעניין אותם היה לחמוס את רכוש שאינו שלהם, גם במחיר של סיכון הזולת החף מפשע.

איני סבורה שיש מקום ליתן משקל רב, אם בכלל, לשווי הרכוש שנגנב בפועל מהחנות השנייה. לטעמי- שלל בשווי של 8,000 ₪ ונזק של 2,500 ₪ אינם זוטי דברים אך גם אם יבוא מי ויטען אחרת, הרי משהופנו מעשי המשיבים לחנויות תכשיטים הרי ברי כי רצונם היה לזכות בשלל בעל ערך. בה במידה שהצליחו לגנוב את הרכוש הנזכר בכתב האישום, יכול היה ליפול לידם שלל רב יותר ומה שנגנב הנו אותם פריטים שהיו אותה עת בחלון הראווה.

בנסיבות אלה די לטעמי כדי להקים עילת מעצר שעניינה מסוכנות.

בנוסף וביחס למשיבים 2,3 מתווסף עברם הפלילי המעיד כי אין עליהם את אימת הדין.

למשיב 2- עבר פלילי הכולל הרשעות בעבירות של ניסיון בחבלה של עבריין מזוין, אחזקת סכין למטרה לא כשרה, נהיגה בזמן פסילה,שבגינם נדון למאסר בפועל בגין 10 חודשים וזאת באמצע שנת 2007.

בנוסף- לחובתו של המשיב 2 הרשעה מחודש יוני 2009 , בגין צירוף של 3 תיקים שעניינם עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בזמן פסילה,תקיפת שוטר איומים והפרת הוראה חוקית.

אכן אין מדובר בעבירות רכוש, אך בהחלט ניתן ללמוד על מסוכנות מצדו של המשיב 2, לשלום הציבור כמו גם זלזול בדין.