מדינת ישראל נ' וינר ואח'

גזר דין

1.אלכסנדר בן יורי וינר, יליד 17.2.87 (נאשם 1), מרק בן איגור טופקיס, יליד 13.9.86 (נאשם 2), וריצ'רד בן יעקב מורזחנוב, יליד 26.10.84 (נאשם 3), שלושתם משדרות, הודו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן, והורשעו באישום הראשון והשני, בעבירות רכוש מיום 30.12.09.

על פי האישום הראשון, באותו היום השלושה קשרו קשר לבצע פשע בפתח תקווה.

במסגרת הקשר, בשעת הצהריים 14:35 או בסמוך לה, ברחוב חובבי ציון 15 בפתח תקווה, בחנות תכשיטים, ובעוד עובדי החנות יושבים בתוכה, ניסו הם לפרוץ לחנות בכך שנאשם 2 נטל אבן וזרק לעבר חלון הראווה, בעת שנאשם 1 חיכה בקרבת מקום ברכבו, ונאשם 3 עמד ליד הנאשם 2.

חלון הראווה נסדק ולא נשבר, והם ברחו. על כך הנאשם 2 הורשע בעבירה של ניסיון להתפרצות בעוד הנאשמים 1 ו – 3 הורשעו בעבירה של סיוע לניסיון התפרצות, לפי סעיף 407 (א) יחד עם סעיף 25, סעיף 29 וסעיף 31 לחוק העונשין 1977-תשל"ז.

על פי האישום השני, מאוחר יותר באותו היום, בסמוך לשעה 15:10 הגיעו הם ל"תכשיטי איציק" שברחוב חיים עוזר 15 בפתח תקווה, החנו את הרכב, הנאשם 1 המתין בו לצורך מילוט, והנאשמים 2 ו-3 יצאו כדי לפרוץ את חלון הראווה. הנאשם 3 ניפץ את החלון בהשליכו לעברו אבן, וגרם לנזק בגובה 2,150 ₪, והשניים נטלו ונשאו עימם תכשיטים בשווי 8,000 ₪ שהיו בחלק הראווה.

באותה עת, הנאשם 1 החזיק בתא המטען סכין, ולא הוכיח שהחזיקה למטרה כשרה.

על כך הורשעו השלושה בעבירת הקשר, לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, בעבירת התפרצות, לפי סעיף 407 (ב) יחד עם סעיף 29 לחוק, הנאשם 3 בעבירה לפי סעיף 452 לחוק, והנאשם 1 בעבירה לפי סעיף 186 (א) לחוק.

2.עברו של הנאשם 1 נקי, ולגביו נאמר בתסקיר, כי מתקשה להביע רגשות, מתקשה להכיל חווית דחייה, גדל בסביבה מורכבת שהתאפיינה באי שיתוף פעולה והסתרת מידע בסיסי בתא המשפחתי, חש בלבול, ואינו בעל מערכת ערכים עבריינית.

לאורך שנים עובד, סיים 12 שנות לימוד, השתחרר בתום 11 חודשים מהצבא ובשל אי התאמה, ולקח אחריות על המיוחס לו בכתב האישום, לפיו נאשם 2 הציע כי ישתתף בעבירות והוא הסכים לכך מבלי שיפעיל שיקול דעת. על כך מצר וגם הודה בביצוע העבירות עם תפיסתם והחזיר התכשיטים הגנובים.

על פי אלו, באה המלצה להטלת עונש מאסר קצר לריצוי בדרך של עבודות שירות - ומאסר מותנה.

3.לנאשם 2 שתי הרשעות קודמות, הראשונה בעבירות אלימות ונהיגה בעת פסילה, גזר הדין מיום 11.6.07 שם נשפט למאסר, מאסר על תנאי ופסילה, והשנייה גזר דין מיום 2.6.09 בגין עבירות אלימות כלפי שוטרים, נהיגה בפסילה ועבירות נוספות, בשלוש הזדמנויות נפרדות בשנת 2008 עליהן נשפט למאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

לגביו נאמר בתסקיר כי טרוד בבעיות כלכליות שלו ושל משפחתו, כי גדל באווירה של חינוך נוקשה להצליח בכל מחיר ודינמיקה תוקפנית ואלימה מצד אביו, כי בשל נטיה לאמץ פתרונות מהירים התחבר לחברה שולית. הנאשם סיים 12 שנות לימוד ובגרות, בחר שלא להתגייס, ומנסה להרשם ללימודי A.B בכלכלה וניהול.

הנאשם לקח אחריות ומסר כי הסכים להצעת הנאשם 3 להצטרף אליו ואל הנאשם 1 ברגע של חולשה, וכאשר מעקלים הוציאו מטלטלין בביתו.

בפני קצין המבחן הביע רצון לשינוי אורח חייו, אלא שהרושם הנוצר הוא שמדובר בהצהרות גרידא, וחשש מהתוצאה העונשית. הערכת קצין המבחן על פי נתונים אלו, שהנאשם בסיכון גבוה להשנות התנהגות פורעת חוק, משנוטה הוא לצמצם משמעות מעשיו ותולה האשם באחרים.

בשל אלו - עברו והמאסרים שריצה - וכדי לשמר חלקים המתפקדים באורח חיובית, באה המלצה להטיל מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

4.לנאשם 3 שתי הרשעות קודמות. האחת - גזר דין מיום 30.3.09 בעבירות סמים מאוגוסט 2008; והשנייה - גזר דין מיום 15.12.09, גם היא בעבירת סמים מיום 28.2.07.

בעניינו, בשל טעות של שירות המבחן, לא התקבל תסקיר, ובא כוחו לא עמד על הצורך בתסקיר. נאשם זה נמצא מאז האירוע במעצר, ועררים שהוגשו – נדחו.

עותק מהם הוגש לעיונו של על ידי עו"ד יונס, ובהם נימוקים להבחנה שבין הנאשמים בסוגיית המעצר והשחרור בערובה.

5.בטיעוניה לעונש, עמדה התביעה על חומרת העבירות, התעוזה שמצד הנאשמים, עברם הפלילי והאמור בתסקיר, ועתרה להטלת מאסר ממושך על כל אחד מהם - מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי, פיצוי וקנס.