מדינת ישראל נ' וינישסקי

בפני

כב' השופט עופר נהרי

אני מזכה את הנאשמת מן העבירה שיוחסה לה בכתב האישום וזאת מחמת הספק.

כלפי הנאשמת הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי בהיותה הולכת רגל התחילה היא לחצות כביש בצומת הרחובות הרצל ובלפור בבת-ים כאשר ברמזור להולכי רגל אשר היה מוצב בכיוון חצייתה היה עפ"י הטענה אור אדום, וכל זאת בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה.

הנאשמת כפרה וטענה כי חצתה את הכביש באור ירוק לכל אורך דרך החציה.

לנוכח הכפירה נקבע התיק להוכחות ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העידה השוטרת מירה קרן ובמסגרת עדותה הוגש הדו"ח שערכה (סומן ת/1).

מטעם ההגנה העידה הנאשמת (ע.ה.1) וכן העיד בעלה מר שלמה וינישסקי (ע.ה.2) ובמסגרת עדותו הוגש תצלום ודיסק תצלומים (נ/1, נ/2) אשר לדבריו צולמו על ידו למחרת יום האירוע.

לאחר ששקלתי את העדויות ואת הראיות שבפני הגעתי למסקנה כי מתקיים ספק אשר הימנו ראוי שהנאשמת תהנה.

מחד גיסא ראוי לשים לב לדברים הבאים :

האירוע התרחש באור יום.

השוטרת פרטה בדו"ח באיזה חלק של הרחוב חצתה הנאשמת וגם כי החציה של הנאשמת את הכביש נעשתה מדרום לצפון.

השוטרת גם ציינה כי התקיים קשר עין רצוף.

השוטרת גם רשמה באופן אובייקטיבי לטעמי את תגובת הנאשמת על כי לטענת הנאשמת האור היה ירוק: "זה היה ירוק. אני לא יודעת איך את מסתכלת".

אין טענה בדבר היכרות מוקדמת בין הנאשמת לשוטרת ולא מצאתי כי היה ענין לשוטרת לטפול כביכול סתם כך אשמה על הנאשמת.

עם זאת, ומאידך גיסא, השוטרת לא ציינה בדו"ח היכן היה מיקום עמידתה באופן סטטי כפי שתיארה בדו"ח, ובעדותה ובתשובה לשאלת הבהרה של ביהמ"ש, השיבה השוטרת במידה של הגינות כי אין היא יכולה לשלול את גירסת הנאשמת על כי מקום תצפיתה היה מרוחק כדי 40 או 50 מטרים ממעבר החציה.

השוטרת עמדה עם זאת על גירסתה כי ממרחק שכזה ניתן היה לראות בנסיבות את כל הרלבנטי לאכיפה.

אי ציון המרחק או מיקום התצפית ע"י השוטרת , מותירים מידה של חסר ומידה של ספק שמא עלולה היתה השוטרת להיקלע לטעות אנוש בהבחנה.

יצויין , ושוב מנגד, כי הנאשמת לא הביאה לעדות הולכת רגל נוספת אשר לדברי הנאשמת חצתה יחד עמה (הולכת רגל אשר עבדה כך מסתבר עם הנאשמת באותו מקום עבודה) ואף היא הואשמה באותה עבירה, ובחרה, כך מסתבר, לקחת אחריות על אתר ולפיכך קיבלה אזהרה (בהקשר זה ייאמר כי השוטרת ציינה בדו"ח ת/1 שנרשם לנאשמת כי לנוכח הכחשת הנאשמת ,לא ניתן היה ליתן לה אזהרה ועפ"י רישומי השוטרת גם לא היתה זכאית לאזהרה).