מדינת ישראל נ' וייד אשרמן

החלטה

הרקע וההליך

1.לפניי בקשה להורות על שחרור המשיבים בתנאי הרחקה משכונת שייח ג'ראח ושמעון הצדיק בירושלים, למשך 3 חודשים, הפקדה כספית, ערבות עצמית וערבות צד ג'.

2.כנגד המשיבים הוגשו כתבי אישום בגין עבירות של התפרעות והפרעה לשוטר, ולחלקם גם עבירה של שידול להתפרעות, ולפיהם המשיבים השתתפו ביום 14.5.10 בשעה 17:00 יחד עם עשרות מתפרעים אחרים בהתפרעות אלימה באיזור שכונת שייח ג'ראח בירושלים, במטרה להביא לפגיעה חמורה בסדר הציבורי ובשלטון החוק. באותן נסיבות התקיימת מחאה של כ-250 איש בגן הציבורי שבמקום, סמוך לקבר שמעון הצדיק, אך בשלב מסוים החלו המפגינים לחצות את הכביש לכיוון צומת הרחובות עותמאן בן עפאן ואבן ג'ובייר, הם עמדו בצומת הרחובות והפריעו לתנועת מכוניות במקום תוך יצירת סיכון לעוברים בכביש ולעצמם. כח שוטרים הדף אותם לכיוון המדרכה הנגדית, אך סמוך אח"כ החלה נהירה מתואמת של עשרות מתפרעים בו זמנית לכיוון הצומת במטרה לעבור את המחסום המשטרתי הממוקם שם, ולהיכנס לשכונת שמעון הצדיק. המתפרעים התיישבו על הכביש, גרמו לחסימתו באופן ששיתק את תנועת כלי הרכב והולכי הרגל במקום, וגם לאחר שמפקד האירוע, רפ"ק אמיר אראזני הורה למתפרעים להתפזר, הם המשיכו לחסום את הצומת במשך דכות ארוכות, כשהם שלובי זרועות וסירבו לפנות את המקום. ההתפרעות התבטאה בהתקהלות עשרות אנשים שחסמו את הצומת, חלקם תקף שוטרים שפעלו במקום, קיללם, התנגד לפינוי מהמקום, וקבוצה אחרת הקיפה את צלם המז"פ במקום, במטרה להפריע לו בצילום המתפרעים. קבוצת מתפרעים שנעצרה והוכנסה לרכב מעצר, חיבלה במנעול הרכב שהצריך פריצת הרכב על ידי חבלן משטרתי ורק כעבור שעה הצליחו כוחות המשטרה לפנות את הצומת מהמתפרעים.

כתבי האישום מייחסים לכל אחד מהמשיבים בנפרד השתתפות בהתפרעות האלימה, בכך שנטלו בה חלק פעיל בישיבה על הכביש וחסימת הצומת, וסירוב להישמע להוראות השוטרים לפנות את המקום, ולחלקם גם הפרעה לפעולות השוטרים בהתנגדות למעצר, ו/או התפרעות ו/או תקיפת שוטרים, ו/או הטחת קללות בשוטרים ו/או שידול להתפרעות.

טענות המבקשת

3.לטענת המשטרה, העבירות דנן הם פרי התארגנות ותכנון מוקדם, הן בוצעו על רקע אידיאולוגי ומכאן המסוכנות העולה לגבי כל אחד מהמשתתפים, והחשש שיחזרו על מעשיהם, שכן מזה מעל חצי שנה בכל יום שישי מתארגנת הפגנה קבועה בשייח ג'ראח בשכונת שמעון הצדיק, על רקע מחאה על התיישבות יהודית במקום, במהלך חלק מההפגנות אירעו אירועי אלימות נגד מתפללים יהודים שביקשו לעבור לקבר שמעון הצדיק ולשוטרים שפעלו לביצוע תפקידם, לרבות חסימות כבישים ויצירת סיכון כלפי עוברי הדרך והמתפרעים עצמם.

4.המבקשת טוענת כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות לכל אחד מהמשיבים, בהודעות קציני משטרה, רפ"ק אמיר ארזני קצין אג"מ, עידו קציר קצין יס"מ וקצין החקירות של תחנת שלם יונה אופיר, המוסרים תמונת מצב כוללנית של האירוע, אך מתייחסים גם פרטנית למשיבים, וכן בדוחות פעולה ספציפיים של שוטרים, ודוחות מעצר המתייחסים לכל אחד מהמשיבים בנפרד.

5.עוד טוענת המבקשת, כי מהדיסק שהוצג בפני בית המשפט בדיון, עולה כי המתקהלים חסמו את כביש הגישה לקבר שמעון הצדיק, לא רק ברחוב עותמאן בן עפאן אלא גם ברחוב דרך שכם, ונעצרו אנשים לאחר שחצו את הכביש ממערב למזרח, מאזור הגן, שם מתנהלת ההפגנה מזה חודשים בימי שישי. מדובר בעשרות או מאות אנשים שנכנסו לרחוב עותמאן המתפצל לשניים, ומנעו את הכניסה לקבר שמעון הצדיק המוכרז כאתר קדוש על פי חוק המקומות הקדושים ומשמש כאתר תפילה של יהודים, אליו מגיעים מתפללים רבים בעלי חזות חרדית בטרם כניסת השבת. חסימת ושיבוש התנועה והגישה לקבר, מהווה התפרעות, גם על פי הפסיקה, שקבעה כי חסימת ציר תנועה מהווה הפרת שלום הציבור. בנוסף, גם אם אין צורך ברישיון להפגנה או להתקהלות באזור הגן של דרך שכם, אין בכך כדי להצדיק חסימת דרכים או חסימת גישה למתחמים שממזרח לדרך שכם. לפיכך על בית המשפט להיעתר לבקשה.

טענות המשיבים

6.המשיבים טוענים כי אין ראיות לכאורה כי ביצעו את העבירות המיוחסות להם, טענות השוטרים בהודעותיהם, מול הדוחות הספציפיים לגבי כל משיב, סותרות זו את זו ומלמדות על גירסה לא אמינה, מה עוד שיש התייחסות בדוחות הפעולה רק ל-6 מפגינים שהם המשיבים 1,6,7,8,10,12, אך לגבי 6 המשיבים האחרים אין דוחות פעולה המצביעים מה מעשיהם, דהיינו לגביהם אין כלל ראיות לכאורה, ולגבי אלה שקיימים דוחות, קיימות סתירות הפוגמות באמינותם.

7.בנוסף, טוענים המשיבים כי טענת המבקשת כי הגישה לקבר שמעון הצדיק נחסמה, אינה נכונה, לא רק משום שמהדיסק שבית המשפט והצדדים צפו בו, הדבר לא עולה, וניתן לראות את מעבר המכוניות בכביש, אלא שקיימת לקבר שמעון הצדיק דרך גישה נוספת מאחור, ולאו דווקא דרך רחוב עותמאן בן עפאן. בנוסף, המשטרה איפשרה למתנחלים להפגין במקום והיא נוהגת איפה ואיפה כלפי המשיבים. בפועל אפשר להפגין בשכונה ללא צורך ברישיון, שכן ההתקהלות לא הייתה לצורך נאום או הרצאה על נושא בעל עניין מדיני והזכות להפגין היא זכות יסוד במדינתנו הדמוקרטית ועל המשטרה להגן עליה. מי שהביא לפגיעה בסדר הציבורי היא המשטרה שהציבה במקום מחסומים באופן לא חוקי, שמנעו מהמפגינים את זכותם להיכנס למתחם שמעון הצדיק, בלי להטיל אימה, אלא כדי לקיים את זכותם להפגין, והיא גם פגעה בחופש התנועה שלהם. הצבת 3 מחסומים במקום היא שגרמה לעומס ומנעה מהמפגינים להגיע למתחם בו רצו להפגין כדי לבטא את חופש הביטוי שלהם, ורק משום כך הם נעצרו על הכביש.

8.לטענת המשיבים, פסיקת ביהמ"ש בבג"ץ 148/79 מגינה על הזכות להפגנות ותהלוכות, ויש לאזן זכות זו מול השיקול התעבורתי של מעבר בכבישים, בין אלו הרוצים לעבור בהם לבין אלו המעוניינים להפגין שם. מכל מקום, המפגינים הקפידו לשבת רק בצד המחסום, השתדלו להימנע מהפרעת התנועה והדרך לא נחסמה שכן ניתן לראות כי מכוניות עוברות בה. בהעדר ראיות ועילה למעצר כנגד המשיבים, הרי שיש לדחות את הבקשה ואין כל הצדקה להטיל על המשיבים (המבקשים לחזור ולהפגין(, תנאי הגבלה.

דיון

9.לאחר שבחנתי את חומר הראיות, מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה גם בעבירת ההתפרעות, גם בעבירת ההפרעה לשוטר ובעבירות הנוספות של שידול להתפרעות, המיוחסות לחלק מהמשיבים. מכל מקום ההתקהלות במקום גרמה להפרעה ממשית של המעבר בכבישים במקום, ובשלבים מסוימים גם לחסימתם המוחלטת בפני משתמשי הדרך.

10.גם אם התקהלות קבוצת המפגינים הייתה חוקית בתחילה, ולא היה צורך בשל כך ברישיון, כל עוד לא הופרע המעבר בכבישים, וההפגנה לא הפרה את שלום הציבור, הרי שהמצב השתנה מעת שהחלה בכביש ההפרעה לתנועה ולמשתמשי הדרך. זרימת מתקהלים כה רבים לעבר הכביש, עמידתם בו או ישיבתם על הכביש (כפי שניתן להיווכח מהדיסק), מהווה הפרה בוטה של הסדר הציבורי, וסיכון כלפי המשתמשים בדרך, הרכבים האמורים לנסוע בכביש והמשיבים עצמם. מהדיסק שהוצג בפניי ניתן לראות בבירור כיצד הצפת המתקהלים את צומת הכבישים (ובתחילה חלק מהכביש), פגעה והפריעה לרכבים לנוע ולעבור שם. ניתן לצפות כי בשלבים מסוימים מכוניות שהגיעו למקום התקשו מאוד לעבור, נאלצו להאט נסיעתם למהירות איטית ביותר, כדי להימנע מפגיעה במתקהלים הרבים שהסתובבו על הכביש באופן חופשי ובניגוד לחוקי התנועה, ובשלבים מסוימים ממש מילאו את כל הכביש וחסמו אותו הרמטית, באופן שמכוניות שהגיעו למקום, נאלצו לעצור מול קהל המתקהלים שמילאו את הכביש ומנעו את מעברם.

11.יתר על כן, השוטר אופיר יונה אומר בהודעתו מב/3, כי ראה את מפקד צוות היס"מ עידו קציר ושני שוטרי יס"מ נוספים מנסים להחזיר את המתקהלים למקום בו הביעו בתחילה את מחאתם, הוא שמע את השוטר נאסר ראווי מבקש מהמפגינים לאפשר למשטרה לעבור, ולאחר כחצי שעה החלו המפגינים לחצות את הכביש "והחלו בנהירה לכיוון החסימה העליונה בצומת הרחובות עותמאן בן עפאן ואבן ג'ובייר. בהגיעם לחסימה, התיישבו על הכביש וחסמו בצורה הרמטית את צומת הרחובות עותמאן בן עפאן ואבן ג'ובייר, ובכך חסמו למעשה את תנועת הרכבים בצורה אבסולוטית ואף רכב או הולך רגל לא יכלו להגיע לשכונת שייח ג'ראח ולקבר שמעון הצדיק. מפקד המערך ביקש מהם בצורה אדיבה ומנומסת מספר פעמים לקום ולחזור למקום הרגיל שבו מתקיימת המחאה, אך הם סירבו, ואף חיבקו אחד את זרועותיו של השני וחסמו בצורת שרשרת את הכביש בצורה הרמטית. המפגינים שחסמו את הכביש לא הסכימו לזוז ומפקד המערך כרז להם במערכת הכריזה, שהם מתקהלים בצורה לא חוקית, ונתן להם זמן סביר של 5 או 3 דקות כדי לפזר את ההתקהלות ואת חסימת הכביש. המפגינים לא נענו ואף תפסו אחד את השני בצורה יותר חזקה, והביעו את מחאתם ואמרו: "לא איכפת לנו להיעצר, אתם לא מפחידים אותנו". כשנגמר הזמן שנתן מפקד המערך למפגינים, הוסיף ונתן להם עוד מספר דקות כדי לפנות את החסימה, אך הם לא הסכימו לכך. לאחר שהתריע...שהמפגינים מתקהלים בצורה בלתי חוקית, ונתן להם מעבר לזמן הסביר לאפשרות כדי לפזר את ההפגנה והם לא נענו בכל תוקף, הודיע מפקד המערך על פינוי המפגינים בכח...פינינו את המפגינים אחד אחד על ידי הרמתו והובלתו למדרכה. מי שסירב בתוקף והתנגד בצורה פסיבית ואקטיבית נעצר...חלקם התנגד בצורה ברוטאלית..."

12.השוטר עידו קציר, מפקד צוות יס"מ מתאר בהודעתו כי צוות היס"מ התבקש להרחיק מספר מפגינים שעמדו באזור הצומת של שמעון הצדיק והפריעו לרכבים שעברו במקום:" אני יחד עם הצוות הרחקנו אותם, כאשר אלו שעמדו על הכביש וסירבו לעזוב, נהדפו על ידנו תוך שימוש בידיים בלבד מאחר והייתה קיימת סכנה להם ולרכבים שעברו על הכביש. בהמשך ההפגנה החל קהל המפגינים כ-250 לערך לנוע במהירות לכיוון החסימה של בתי היהודים, כאשר הם קוראים קריאות בגנות המדינה והמשטרה ו"תשוחרר שייח ג'ראח"...המפגינים שהגיעו לחסימה התיישבו על הכביש בשורות תוך שהם משלבים ידיים ורגליים וממשיכים לקרוא קריאות. רפ"ק אמיר אראזני הודיע להם באמצעות כריזה, כי הם מפרים את הסדר וכי ההתקהלות שלהם במקום אינה חוקית והוא נותן להם זמן סביר להתפזר...לאחר כ-10 דקות משלא נענו המפגינים...פונו על ידי הצוות בפיקודי כמה עשרות אנשים, אשר הועברו למדרכות ובשולי הכביש, כאשר במספר מקרים...התנגדו באופן פעיל לפינוי, תוך שהם משתוללים ומנסים להשתחרר מאחיזת השוטרים..."

13.השוטר אמיר אראזני, מפקד המערך מתאר בהודעתו כי ההפגנה החלה בסמוך לגן המשחקים, אך המפגינים החלו לעבור למדרכה ממול בצד קבר שמעון הצדיק, השוטרים ניגשו והעבירו את חלקם לצד השני "ולאחר מספר דקות יצאה קבוצה של מפגינים שסחפה אחריה את כל המפגינים לעבור לכיון הרחוב שיורד לשמעון הצדיק...ומאחר והיה גם מחסום וגם חציצה של שוטרים שמנעו מהם להמשיך ולצעוד...המפגינים התיישבו על הכביש שלובי ידיים...כרזתי למפגינים כי הם משתתפים בהתקהלות בלתי חוקית ואני נותן להם 3 דקות לחזור למדרכה...המתנו 10 דקות למרות זאת המפגינים המשיכו להתיישב ולא התפנו...חלק נעצרו על פי הצבעות שלי וחלק על ידי השוטרים, מאחר והם הפרו את הסדר והתנגדו להתפנות...תוך כדי המעצרים המשכנו להרים ולהזיז את כל מי שישב על הכביש...משימה שארכה להערכתי בין חצי שעה ל-40 דקות...והדפנו את המפגינים לעבר המדרכה שבה הם החלו את משמרת המחאה..."

14.רפ"ק יוני נבון ערך דו"ח פעולה, בו תיאר אף הוא כיצד כ-50 מפגינים התיישבו על הכביש ולמרות שרפ"ק אמיר ארזני כרז והודיע להם על התקהלות בלתי חוקית והמתין 10 דקות כדי שיתפנו מרצונם, אך המפגינים המשיכו לשבת, המשטרה החלה לפנותם. כמו כן, קיימים עוד דוחות פעולה המתארים את האירוע ואת ישיבת המפגינים על הכביש תוך התייחסות פרטנית למי מהמשיבים.