מדינת ישראל נ' וטורי(עציר) ואח'

החלטה

כתב האישום

נגד המשיבים הוגש כתב אישום בו מיחסת להם המבקשת עבירות של העלבת עובד ציבור, תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו, איומים ותקיפה חבלנית. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה זו, למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים.

בכתב האישום נטען, כי ביום 16.3.10 שימשו פקד יעקב שרביט, רס"ר מאיר מזרחי, רס"ר ליאור לוגסי ורס"ב יוסף גולדשטיין כשוטרים בתחנת טירת הכרמל, ומילאו תפקידם כדין. במהלך עבודתם, הבחין שרביט בשני המשיבים, כשמשיב 1 (להלן: "וטורי") מעביר דבר מה למשיב 2 (להלן: "עבודי"). כאשר התקרבו השוטרים לבית אימו של וטורי, העליבו המשיבים את השוטרים, בכך שוטורי פנה אליהם ממרפסת הבית במילים: "שרמוטות מה אתם מחפשים", ולאחר ששרביט הזדהה בפניו כשוטר, קרא לעברם: "אתם שוטרים שרמוטות מזדיינים בתחת". עבודי העליב את השוטרים בכך שקרא לעברם: "תעלו למעלה שוטרים מזדיינים אנחנו נזיין אותכם", וכך איימו על השוטרים שלא כדין כדי להפחידם.

בשלב זה עלו השוטרים לבית אימו של וטורי, ולאחר שהודיעו לנאשמים כי הם מעוכבים, תקפו הנאשמים, ביחד עם שלוש נשים נוספות, את השוטרים. בעקבות התקיפה נחבלו השוטרים.

טענות הצדדים

ב"כ המבקשת טען, כי קיימות בחומר החקירה ראיות לכאורה. לטענתו, הואיל ושרביט ראה שוטורי העביר לעבודי דבר מה, ווטורי הינו בעל רקע בתחום עבירות הסמים, היתה הכניסה לבית אימו של וטורי חוקית. עוד ציין, כי עוד בטרם עלו השוטרים לבית, נאמר לוטורי כי הוא מעוכב. לגבי טענת המשיבים, כי השוטרים הם שתקפו אותם, הפנה להחלטת מח"ש, שלא לפתוח בחקירה נגד השוטרים.

באשר לקיומה של עילת מעצר ציינה המבקשת בבקשתה, כי מתקיימת במקרה זה עילת מעצר לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"), שכן מדובר בעבירות שביצוען מסכן את הציבור, את שלומו ואת בטחונו, ואת בטחון כלל השוטרים והעוסקים באכיפת החוק.

בנוסף, לוטורי הרשעה קודמת, משנת 2009, בעבירות של תקיפת שוטר, היזק בזדון, איומים והחזקת סם מסוכן, ואף תלוי ועומד כנגדו עונש מאסר מותנה בר הפעלה.

לעבודי שתי הרשעות קודמות, בעבירות סמים והתנהגות פסולה במקום ציבורי.

בטיעוניו בפני הדגיש ב"כ המבקשת, את הצורך למגר את תופעת האלימות כלפי אוכפי החוק, שרווחה לאחרונה. עוד טען, כי העבירות המיוחסות למשיבים מצביעות על כך, שאין הם נרתעים מפגיעה באוכפי החוק, ומשכך לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר.

ב"כ המשיבים טענו, כי אין בחומר החקירה ראיות לכאורה נגד מרשיהם, שכן מחומר החקירה עולה, כי השוטרים לא עיכבו את המשיבים אלא עצרו אותם, ועל כן מעצרם לא היה חוקי. בחומר החקירה קיימת, אומנם, הודעה של שרביט, כי הודיע תחילה למשיבים כי הינם מעוכבים, ואולם גרסה זו אינה עולה בקנה אחד לא עם דו"חות הפעולה שערך, ולא עם דו"חות הפעולה שערכו יתר השוטרים המעורבים האירוע.

עוד טענו הסניגורים, כי השוטרים הם שנהגו בברוטליות כלפי המשיבים, דבר הנלמד הן מן העובדה, כי המשיבים נחבלו באירוע חבלות קשות יותר מאשר השוטרים, והן מעדות אובייקטיבית של השכנה, רחל שבת.

לענין עילת המעצר טען ב"כ משיב 1, כי שלוש נשים, שהיו אף הן מעורבות באירוע, שוחררו, ולא הוגשה בקשה לעוצרן עד תום ההליכים, ולכן מופלים המשיבים לרעה. ב"כ משיב 2 טען, כי הרשעותיו הקודמות של מרשו הינן בעבירות לא חמורות, ומלפני שנים רבות. הסניגורים טענו, כי שיקולים אלה נוספים לחולשתן של הראיות, ומטים את הכף לעבר שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר.

ראיות לכאורה

בדו"חות הפעולה שערכו בסמוך לאחר האירוע, מפרטים לוגסי, מזרחי וגולדשטיין את השתלשלות הענינים נשוא כתב האישום. מדו"חות הפעולה של השלושה עולה, כי לאחר ששני המשיבים קיללו את השוטרים ואיימו עליהם, כמפורט בכתב האישום, עלו השוטרים לדירה, ולאחר שפתחו להם את הדלת, הודיע שרביט לשני המשיבים כי הם עצורים, וביקש כי יתלוו אליהם.

לוגסי אף מציין בדו"ח הפעולה שלו, כי לאחר שנפתחה הדלת, הודיע שרביט למשיבים כי הם עצורים בגין העלבת שוטרים ואיום על שוטרים.

בדו"ח הפעולה שערך שרביט בסמוך לאחר האירוע (בתאריך 16.3.10, להלן: "דו"ח הפעולה") מציין שרביט, כי לאחר שוטורי אמר דברים מעליבים כלפי השוטרים, הוא הודיע לו שהוא מעוכב, וכי הם עולים לדירה. לאחר שנפתחה דלת הדירה הוא הודיע לשני המשיבים, כי הם עצורים בשל איומים והעלבת שוטרים.

למחרת, בתאריך 17.3.10, כתב שרביט הבהרה לדו"ח הפעולה (מסמך לג בתיק, להלן: "דו"ח ההבהרה"), בו הסביר, כי החשד להחזקת סמים התבסס על כך שראה שאחד המשיבים מעביר לשני דבר מה, ולא על מידע מודיעיני. פרט לנושא זה, לא התיחס שרביט בדו"ח ההבהרה לכל ענין נוסף העולה מדו"ח הפעולה.

בחלוף יום נוסף, בתאריך 18.3.10, נגבתה משרביט הודעה. בהודעה זו מסר שרביט, כי לאחר שהמשיבים העליבו אותם ואיימו עליהם, הוא הוציא תעודה והזדהה, ואמר לוטורי, כי יש לו חשד שביצעו עסקת סמים, וכי הוא מתכוון לעלות אליו הביתה ולבצע בדיקה בנושא סמים, ובעקבות קללות נוספות מצידו של וטורי הודיע לו כי הוא מעוכב (שו' 17-19).