חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

מדינת ישראל נ' וותד(עציר) ואח'

: | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
32102-02-12
8.6.2012
בפני :
רון שפירא

- נגד -
:
1. סאמר וותד (עציר)
:
סאמר וותד (עציר)
החלטה

החלטה

החלטה

הרקע לבקשה:

בפני בקשה לקבלת חומר חקירה בהתאם להוראות סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן: "החסד"פ").

הבקשה הוגשה לגבי מספר פריטים כמפורט בבקשה מיום 31.5.12 אך במהלך הדיון שהתקיים לפני ביום 4.6.12 התמקד ב"כ המבקשים בבקשתו לקבלת הרישום הפלילי של העדים המצויינים בסעיף 2(ב) לבקשה וחומר החקירה באירועים המפורטים בסעיף 2(ו) לבקשה. כן ביקש ב"כ המבקשים לקבל לידיו רשימה מלאה ומסודרת של כל חומר החקירה (הדבר לא צויין בבקשה שהוגשה).

מדובר בפרשיה בה מיוחסות למבקשים עבירות של נסיון לרצח, החזקת נשק ונשיאת נשק בנוגע לאירוע שבו נורה מר חאלד גרה, ככל הנראה על רקע זכייתו בבחירות לכהן כראש מועצת ג'ת.

טענות הצדדים:

ב"כ המבקשים טוען כי אין ברשותו רשימה מסודרת ומלאה של חומר החקירה בתיק מכיוון שחומר החקירה זלג טיפין טיפין ולכן אין רשימה אחת שיש בה כדי לאפשר לו לעשות בדיקה מדוייקת של החומר שנמצא אצל ההגנה מול כל החומר שנאסף.

בכל הנוגע לחומר החקירה בתיקים הנוספים המפורטים בסעיף 2(ו) לבקשה טוען ב"כ המבקשים כי ייתכן שהחומר בתיקים אלו יתמוך בטענת המבקשים כי יש אפשרות שחאמד הוא זה שביצע את הירי לעברו של ראש המועצה שכן ייתכן שחאמד היה מעורב באירועים נוספים אחרים. (לעניין זה נזכיר כי כבר נקבע שעד זה הוא עד בעייתי, הגם שגרסתו מתישבת עם ראיות אוביקטיביות [ראו בהחלטת המעצר שניתנה ע"י בית משפט זה וכן בש"פ 3545/12 וותד ואח' נ' מדינת ישראל, החלטה מיום 6.6.2012]).

לעניין הרישום הפלילי של העדים המפורטים בסעיף 2(ב) לבקשה טוען ב"כ המבקשים כי יש לכך רלוונטיות להגנת המבקשים.

ב"כ המשיבה טוענת כי בכל הנוגע לרשימת חומר החקירה לא הועלתה טענה בנוגע לכך בבקשה שהוגשה על ידי ב"כ המבקשים. כמו כן, נטען כי הועברה להגנה רשימת בסיס מפורטת מאוד. כחודש וחצי לאחר הגשת כתב האישום פנתה ב"כ המשיבה שוב לחוקרים וביקשה שיעדכנו את הסניגור והועבר לו עדכון. נטען כי רשימות החומר שהועברו מייצגות את כלל החומר שנאסף עד למועד הגשת כתב האישום ולגבי חומרים חדשים מיד עם קבלתם הועברו לידי ההגנה ודי בתיעוד זה כדי לספק את החובה לפי סעיף 74.

באשר לרישום הפלילי של העדים נטען כי מדובר בבקשה לקבל רישום פלילי של כ-20 עדי תביעה, מרביתם אזרחים שהיו במקרה ליד המכולת או שיצאו לקנות משהו בזמן האירוע, כולל נשים, שאין להם שום נגיעה וברור שהם לא צד מעוניין בתיק. נטען כי ב"כ המבקשים לא נימק מדוע הרישום הפלילי של העדים דרוש ומדוע יש לפגוע בזכויותיהם של אותם עדים לפרטיות. ב"כ המשיבה ציינה כי בנוגע לעד תביעה מס' 18, לאחר שעיינה ברישום הפלילי שלו, יש ליידע את ההגנה שהעד הורשע בעבירה של עדויות סותרות בשנת 1986 ו- 1981 וכן בעבירות סמים בשנים 1993, 1998 ו- 2012 ויש לזה רלוונטיות מכיוון שאותו עד הוא בעל מטע הזיתים שאצלו עישנו הנאשמים סמים. כמו כן, לגבי המדובב המכונה סיף שמאלי, עד תביעה מס' 30, נטען כי אין רלוונטיות לעבר הפלילי שלו שכן המשיבים לא התוודו לפני המדובב והתמליל של השיחות עם המדובב מתועד.

בנוגע לתיקי החקירה הפתוחים המבוקשים בסעיף 2(ו) לבקשה טוענת ב"כ המשיבה כי תיקים אלו אינם מהווים חומר חקירה אלא לכל היותר בגדר חומר שנאסף. מדובר באירועי ירי נוספים שארעו בג'ת כשהמבקשים היו חשודים בגינם או חלק מהם. לא התגבשו די ראיות לעת הזו להגיש בעניינם כתב אישום. מדובר בתיקים פתוחים ואין בהם אינדיקציות או חקירות של חשודים אחרים. ב"כ המשיבה אף העבירה לב"כ המבקשים פראפראזות שמציינות נתונים לגבי תיקים אלו וכן קיימת חוו"ד של מומחה נשק שמצא התאמה בתרמילים שנמצאו בזירות נשוא כתב האישום וזו הועברה במלואה לב"כ המבקשים. נטען כי החומר בתיקים אלו אינו מצביע על חאמד וותד כחשוד ואינו קושר אותו לעבירות. נטען כי העברת התיקים כפי שהם עלולה לסכל את המשך החקירה ולהוות כר לאיומים ולפגיעה באותם אזרחים שהתלוננו ואותם עדים שמסרו עדות במשטרה. על כן, ומאחר שעיקרי התיקים נמסרו לב"כ המבקשים נטען כי אין מקום להעביר את התיקים כפי שהם מכיוון שהם אינם מהווים חומר חקירה לתיק דנן.

דיון ומסקנות:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את הבקשה באופן חלקי כפי שיפורט.

כידוע, זכותו הבסיסית של נאשם לעיון בחומר החקירה הקשור לאישומים המיוחסים לו הינה זכות הנגזרת מזכותו של הנאשם לחירות ולהגנה ראויה במשפטו, אשר קמה לו עם הגשת כתב אישום נגדו. ראו:

בש"פ 5221/08 עלי מוחמד נ' מדינת ישראל, לא פורסם (1.9.08);

ע"פ 1152/91 סיקסיק נ' מדינת ישראל, פ"ד מ"ו(5) 8 (1992);

ע"פ 179/79 מדינת ישראל נ' גברון, פ"ד ל"ד(2) 688 (1980);

בש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' זאבי, לא פורסם (15.9.05);

בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ד(1) 376 (2000).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>