מדינת ישראל נ' וורקו בייקדא מברטו

הכרעת דין

בתיק זה החלטתי לזכות את הנאשם וזאת מחמת הספק.

1.כנגד הנאשם דנן הוגש כתב אישום (דו"ח) המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב ו- 64ד(א) לפקודת התעבורה, בכך שסירב להיבדק ע"י מתן דגימה של אוויר נשוף בהתאם לדרישת שוטר.

האירוע הנטען, הינו מיום 14.8.09 שעה 02:00. (כך נרשם בדו"ח).

2.משכפר הנאשם בעובדות כתב האישום, נשמעו ראיות בתיק, כשמטעם התביעה העידו שני מתנדבים; נועם לוי (להלן: "נועם") ואברהם לוי (להלן: "אברהם") וכן השוטר רס"מ מאיר ויצמן (להלן: "ויצמן" או "השוטר").

מטעם ההגנה העיד הנאשם בגפו.

יצוין, כי הכרעת דין זו ניתנת מבלי שהשכיל ב"כ הנאשם להגיש סיכומי טענות בכתב, חרף ארכות שניתנו לו, אך מאחר והחלטתי לזכות את הנאשם, לא ראיתי להמתין להגשת הסיכומים וזאת נוכח הזמן שחלף מאז נשמעו הראיות בתיק.

3.לאחר ששמעתי את העדים כולם והתרשמתי מהופעתם בפניי ולאחר שנתתי דעתי לראיות הנוספות שהוגשו ע"י הצדדים, ראיתי לקבוע שעובדות כתב האישום לא הוכחו מעבר לכל ספק סביר כנדרש בהליך מעין זה שבפניי, משלא הוכח מחד גיסא כדבעי כי הנאשם סירב להיבדק כמשמעותו של סירוב זה בפקודת התעבורה, ומאידך גיסא, בהעדר ראיות עצמאיות אחרות על היותו של הנאשם שיכור.

4.על נסיבות בדיקתו של הנאשם במכשיר הינשוף העידו למעשה ויצמן והנאשם בעצמו, בעוד שני עדי התביעה הנוספים, שנכחו במקום, לא תרמו לעניין זה, בהעדר גרסה מפורטת מטעמם.

בכגון דא, רשם ויצמן בפרק "נסיבות המקרה" שבדו"ח התנועה (ת/4), כי הנאשם נהג ברכב והובא אליו ע"י שני עדי התביעה הנוספים לאחר שביצע עבירת תנועה. "לנהג היה ריח חריף של אלכוהול נדרש לבצע נשיפה ונשיפון אך הכשיל את הבדיקות פעם אחר פעם מצורף פלט. הובהר לו כי יחשב שיכור אם לא יבצע את הבדיקה אך הנהג המשיך בשלו ובניסיונות נוספים לא הצליח לבצע את הבדיקה".

דברי הנאשם שנרשמו בדו"ח היו: "אני לא שתיתי וניסיתי לעשות בדיקה אין לי כבר אוויר". (ההדגשות – לא במקור).

5.זו היא אם כן העדות המפורטת היחידה מטעם התביעה לעניין נסיבות הסירוב והכשלת הבדיקה ע"י הנאשם, וכפי שניתן לראות, אין בה כל פירוט כיצד הכשיל הנאשם את "הבדיקות פעם אחר פעם", האם וכיצד הסביר השוטר לנאשם את אופן ביצוע הבדיקה ומה היתה התייחסותו של השוטר לטענת הנאשם כי אין לו אוויר.

לא זו אף זו, גם בפרק של "תחקור חשוד" שנכלל בדו"ח הפעולה בדבר אכיפת נהיגה בשכרות שמילא השוטר (ת/5, העמוד הרביעי), חזר הנאשם וציין במפורש בהאי לישנא; "אני לא מצליח לנשוף אין לי אוויר". אלא ששוב לא ראיתי כל התייחסות מצד השוטר לטענות אלה של הנאשם, חרף חשיבותם של הדברים לצורך הכרעה בחשד המיוחס לו כי הכשיל את הבדיקה בכוונה.

6.על נסיבות הבדיקה העיד הנאשם, כי תחילה נעצר ע"י צמד המתנדבים שעשו לו בדיקת נשיפון ולאחר מכן הביאו אותו לויצמן בטענה כי יש לו ריח של אלכוהול. "ניגשתי למכשיר, נשפתי והוא ביקש שאנשוף עוד וממש הרגשתי שאני נחנק ושאין לי אוויר. כשאמרתי להם שאין לי אוויר לא לקחו אותי הצידה כדי שאנוח ואשתה משהו, כל הבדיקות נעשו ברצף. הוא אמר לי לנשוף ואני נשפתי והוא אמר לי: עוד, עוד, עוד. אני משתעל ויש לי בעיות עם האוויר, יש לי שיעולים כל הזמן. ביקשתי בדיקות חלופיות ואז שלחו אותי לעשות בדיקת מאפיינים. אחרי הבדיקות מאפיינים הוא אמר לי שמבחינתם, כל הזמן הוא בדיבור עם נועם, אני לא יודע מה ההתעקשות שלו. ביקשתי שיעשו לי בדיקות חלופיות. אני לא זוכר אם ענו לי. כשאמרתי בדיקות חלופיות עשו לי את המאפיינים והוא אמר לי כל הזמן שאני מכשיל את הבדיקה".

כבר כאן אציין, כי עדותו של הנאשם הותירה עליי רושם אמין וחיובי, היתה קולחת ורצופה ומצאתי שהיא עולה בקנה אחד עם דבריו במעמד רישום הדו"ח ויש בה לכל הפחות כדי לטעת ספק בגרסת השוטר כי הכשיל את הבדיקה בכוונה.

7.עיון בפלטים שהנפיק מכשיר הינשוף אגב ניסיונות הבדיקה של הנאשם (ת/6 – ת/9) מעלה שבדיקתו הראשונה של הנאשם החלה בשעה 01:43 והאחרונה הסתיימה בשעה 01:58. אלא שפלטים אלה, בשים לב לתוכנם ולשעות הנפקתם, סותרים את עדותו של ויצמן, מטילים ספק בטענה להכשלת הבדיקה ומבליטים את החשיבות והצורך לפירוט החסר בגרסת השוטר.

בבדיקה הראשונה (ת/6) נרשם כי אינה תקינה מאחר ו"הזמן עבר". בבדיקה השנייה (ת/7) נרשם "נשיפה אסורה" וכך גם בבדיקה השלישית. השוני בין הסיבות של כשלון הבדיקה היה מחייב התייחסות ופירוט מצד השוטר, שכן אם הזמן של מתן הנשיפה עבר (כפי שהיה בבדיקה הראשונה) ייתכן ואחת הסיבות לכך הינה שהנאשם "התמהמה בבדיקה שלו", כפי שטענה ב"כ המאשימה בסיכומיה בעל-פה, אך באותה מידה ייתכן והסיבה לכך היתה אי מתן הסבר ברור ע"י השוטר לאופן ביצוע הבדיקה או כי הנאשם השתעל טרם הבדיקה או במהלכה, כפי שטען. מאחר וספק פועל לטובת הנאשם, אין להסיק דווקא את המסקנה אותה מבקשת ב"כ המאשימה, והנה לך ראייה לחשיבות אותו פירוט חסר של השוטר.

8.הוא הדין בנוגע לשתי הבדיקות הנוספות שביצע הנאשם לגביהן נרשם "נשיפה אסורה". גם כאן היה על השוטר לפרט כיצד התבטאה אותה נשיפה אסורה, האם הסביר לנאשם כיצד לנשוף והאם הנ"ל נשף בצורה שונה ובניגוד להסבר בכוונה להכשיל את הבדיקה. בהעדר פירוט נותרה עדותו של השוטר, שהינה עדות יחידה לעניין הבדיקה, חסרה ומשכך לא ניתן לבסס על פיה ממצא מרשיע בתיק זה.

כאן יודגש, כאמור, כי אין בעדויותיהם של נועם ואברהם כדי להשלים את החסר, נהפוך הוא. נועם רשם בדו"ח הפעולה שערך (ת/1) כי "הנ"ל לא עשה את הבדיקה כמו שצריך והכשיל תבדיקה (כך נרשם)", מבלי לתת כל פירוט לטענות אלה. (יתרה מכך, הוא מציין בדו"ח כי הנאשם נמסר לויצמן להמשך טיפול לאחר כישלון הבדיקה!). גם אברהם במזכר שלו (ת/3) לא תורם מאומה לעניין הפירוט החסר, אלא להפך - הוא מדבר על חמש בדיקות, בעוד שהפלטים שהונחו בפניי היו שלושה בלבד. ("והנ"ל הכשיל את הבדיקה מעל חמישה פעמים (כך במקור) ונרשם על כך דו"ח בימ"ש מס'....".

9.עדויותיהם של שני עדי התביעה הנוספים לעניין הבדיקה לא הוסיפו דבר ומשכך, בכל הנוגע לעדותו של ויצמן, עסקינן בעדות יחידה בהליך פלילי שבית המשפט מחויב להתייחס אליה בזהירות יתרה בטרם יוכל לבסס עליה ממצאי מרשיע. זהירות זו הביאה אותי בסופו של יום שלא לסמוך על העדות ולקבוע שאין בה כדי להרים את נטל ההוכחה מעבר לכל ספק סביר.