מדינת ישראל נ' ווקנין(עציר)

קבוע ליום 15.2.12

גזר דין

1.הנאשם, יליד 1976, רווק, הורשע, על יסוד הודאתו, בתשע עבירות שעניינן התפרצות לדירות מגורים בירושלים, ובתשע עבירות של גניבת רכוש רב מתוכן, שנעברו בשלושה מועדים בחודש אוקטובר 2010 ובשישה מועדים בחודש פברואר 2011.

על הרכוש שגנב נימנו מחשבים, מסמכים שונים, כרטיסי אשראי, תעודות מזהות, תכשיטים משובצים ביהלומים, שעוני יד וסכומי כסף גבוהים (במקרה הראשון גנב תיק שהכיל כ- 20,000 ₪, במקרה אחד 2,500 ₪, ובמקרים אחרים כמה מאות שקלים).

מרביתו של הרכוש הוחזר לבעליו.

2.הנאשם צירף את הדיון בת.פ. 1224/07 של בית משפט השלום באילת והודה על פיו בשתי התפרצויות לשני בתי עסק למשקאות באילת, בשנת 2007, וגניבתם מתוכם של תוכן הקופות בסכום כולל בן 1,100 ₪.

הנאשם צירף עוד את הדיון בת.פ. 13601/03/11 של בית משפט זה והודה על פיו בשלוש עבירות של סחר בסם מסוג קוקאין וקנבוס שנעברו בשנת 2010.

3.לנאשם 17 הרשעות קודמות, מרביתן בעבירות נגד הרכוש (עפ"י הרשעה מס' 9 הורשע הנאשם, בשנת 1996, ב-38(!) עבירות נגד הרכוש, חלקן הארי – עבירות גניבה) ומקצתן בעבירות אלימות, איומים, החזקת סכין והפרעה והעלבה לעובד ציבור.

4.מבין העבירות נגד הרכוש, חמורה בעיני במיוחד היא העבירה שעניינה התפרצות

לדירת מגוריו של אדם. פגיעתה בתחושת הבטחון שאמור אדם לחוש בביתו – מבצרו, הינה פגיעה קשה, ומשתרעת הרבה מעבר לנזק הרכושי שנגרם לו בעטיה של הפריצה. תחושות המועקה והחרדה מלווים את קרבן מעשה ההתפרצות לאורך זמן, ומותירים בו, לעיתים, צלקות נפשיות לא קלות.

על בית המשפט לתת, איפוא, בגזר דינו ביטוי להוקעתה של החברה עבירות אלה, ולהגן עליה מפני מבצעיה על ידי כליאתם לתקופה משמעותית.

שבעתיים נכונים הדברים לא רק משום עברו המכביד של הנאשם, אלא לפי ששב ושלח את ידו ברכוש הזולת, ובתכיפות רבה, שעה שעונש מאסר מותנה בן 3 חודשים תלוי ועומד נגדו.

באלה העיד הנאשם על עצמו, כי לא למד את ליקחו וכי מידת מסוכנותו לבטחון רכושו של הציבור היא מידית וממשית.

בענישת הנאשם יש לתת איפוא משקל בכורה להיבט הציבורי שבענישה.

5.הטיעונים לעונש נדחו מעת לעת כדי לאפשר לשירות המבחן לבחון אפשרות שיבוצו של הנאשם בקהילה טיפולית למכורים לסמים.

6.בענין זה יש להעיר כי אף שהנאשם החל להשתמש בסמים מאז מלאו לו 14 שנים, בהם אף בהירואין, שלל הנאשם, במגעיו בעבר עם שירות המבחן, אפשרות התמכרותו לסמים. על אף זאת, ועל אף שהתלבט בדבר יכולתו של הנאשם להתמודד עם כלליה הנוקשים של קהילה טיפולית, המליץ השירות לבחון עריכת נסיון טיפולי שיקומי בנאשם.

ואולם, הנסיון לשבצו בקהילה טיפולית לא צלח לאחר שועדת קבלה שם דחתה את מועמדותו בשל עילות הטבועות כרגע באישיותו.

השירות ממליץ, לכן, כי ההליך הטיפולי בנאשם ייעשה במסגרת מאסרו.

7.מהתסקיר עולה כי הנאשם הוצא מביתו בהיותו צעיר בימים בשל תפקוד לקוי של הוריו ונדד בין משפחות אומנות ומסגרות חסות הנוער,ברם התקשה לשתף פעולה ולהעצר.

עוד עולה מהתסקיר כי את עבירות הרכוש עבר הנאשם כדי לממן רכישת סמים .