מדינת ישראל נ' ווסה(עציר)

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של הפקרה אחרי פגיעה, נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת סמים משכרים, נהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש, נהיגה ללא רישיון נהיגה וביטוח, שימוש ברכב ללא רשות והחזקה בשימוש בסם מסוכן לצריכה עצמית.

על פי האמור בבקשה, לאחר שהמשיב שתה לשוכרה וצרך סמים מסוכנים מסוג "חשיש" נטל אופנוע ללא רשות חברו ונהג בו ברכבי העיר נתניה, למרות שהוא אינו בעל רישיון נהיגה, אשר הגיע לעיקול בכביש, איבד שליטה, עלה על המדרכה ופגע בהולכת רגל שהיתה שם, בעת שהיה תחת השפעת סמים ובהיותו שיכור, שהוא נוהג במהירות גבוהה. כתוצאה מהתאונה נחבלה הולכת רגל ונזקקה לטיפול רפואי. המשיב נמלט מייד לאחר מכן מן המקום מבלי להגיש עזרה כלשהי להולכת הרגל, למרות שידע שהיא נפגעה.

המשיב החזיר את האופנוע לחצר ביתו של החבר, משם הלך למקום אחר, שתה משקאות נוספים וצרך שוב סמים. רק למחרת היום, לאחר ששמע ששוטרים חיפשו אותו בביתו, התייצב לחקירה.

יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

הדיון נקבע להיום, בצורך דיון בבקשה לגופה.

ב"כ המשיב אינה חולקת על קיומה של תשתית ראייתית לכאורה ועילת מעצר. עם זאת, מבקשת להתייחס אל עילת המעצר כעילה בעוצמה פחותה, בשים לב לכך שהמשיב התייצב במשטרה, מסר מיוזמתו שצרך סמים ואלכוהול, למרות שבמועד בו התייצב לא ניתן היה לגלות זאת בבדיקה, ולאור העובדה שהולכת הרגל נפגעה באופן קל, יחסית.

ב"כ המבקשת טוען, כי עילת המעצר, הקמה מכוח מסוכנות, הינה בעוצמה גבוהה, בשים לב למיהותו של מבצע העבירה. ב"כ המבקשת הפנה לעברו הפלילי של המשיב, הכולל 5 הרשעות בעבירות סמים, אלימות, החזקת סכין ונשיאת נשק.

המשיב אף ריצה מאסר בפועל בן 20 חודשים על ביצוע עבירות אלימות ונשק, אשר בוצעו, כשהמשיב היה נתון תחת השפעת אלכוהול.

בנסיבות אלה, טוען ב"כ המבקשת, לא יכולה להיות מחלוקת בדבר קיומה של עילת מעצר מכוח מסוכנות.

במחלוקת שבין הצדדים, אף אני סבורה, שעילת המעצר מכוח המסוכנות הינה ממשית ומשמעותית.

המדובר במשיב העושה שימוש לרעה באלכוהול וצורך סמים, אין עליו מורא מן הדין. המשיב, למרות שאינו בעל רישיון נהיגה ובהיותו שיכור ומסומם, נוטל אופנוע, ללא רשות ויוצא אל הכביש ובכך למעשה מסכן את הציבור כולו.

עברו הפלילי של המשיב מדגיש את מסוכנותו, במיוחד בשים לב לכך, שלחובתו הרשעות בעבירות סמים שביצע את העבירות נשוא מאסרו האחרון, בהיותו שיכור.

באשר לחלופת מעצר, ב"כ המשיב מבקשת להפנות את המשיב לקבלת תסקיר, על מנת שיבחן חלופה טיפולית. לדבריה, במאסרו האחרון, ממנו השתחרר לפני שנה וחודשיים, עבר המשיב הליך גמילה והיה עליו להמשיך את ההליך מחוץ לכותלי בית הסוהר במסגרת הוסטל, אך המשיב טעה ולא המשיך בטיפול.

במצב דברים זה, לטענתה, יש מקום לבחון חלופה טיפולית כאמור.

ב"כ המשיב ביקשה להורות על שחרור המשיב עד לקבלת תסקיר, מאחר והמשיב נמצא במצוקה בבית-המעצר.

ב"כ המבקשת, מתנגד לשחרור המשיב והפנייתו לקבלת תסקיר.

כאמור, מסוכנותו של המשיב גבוהה וספק אם יש בחלופת מעצר כלשהי כדי לאיין מסוכנות זו.

עם זאת, סבורה אני, כי יש מקום לבחון קיומה של חלופת מעצר, כמצוות המחוקק, באמצעות תסקיר שירות מבחן. מובהר בזאת, כי אין בהפניית המשיב לקבלת תסקיר כדי ליצור ציפייה כלשהי ביחס לשחרורו.

לפיכך, אני מורה כי המשך הדיון יתקיים ביום 18.8.2011 בשעה 09:00 בפני שופט תורן.