מדינת ישראל נ' וולדיא(עציר)

החלטה

ביום 28.7.10 הוגש כנגד המשיב כתב אישום, לפיו, המשיב, ביחד עם שותף (קטין), ביצע עבירות של התפרצות לבית מגורים בצוותא- עבירה לפי סעיפים 406(ב) + 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), גניבה בצוותא – עברה לפי סעיפים 384 + 29 (ב) לחוק העונשין, החזקת כלי פריצה בצוותא – עבירה לפי סעיפים 409 + 29(ב) לחוק העונשין, היזק בזדון בצוותא – עבירה לפי סעיפים 452 +29 (ב) לחוק העונשין, תקיפת שוטרים – עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין, ואיומים – עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו (להלן: "הבקשה").

על פי החלטתו של בית משפט השלום (כב' השופטת א. קנטור) מיום 1.8.10, נקבע, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמות המיוחסות למשיב.

באותה החלטה, בית המשפט קבע, כי העבירות המיוחסות למשיב, אינן עבירות המקימות חזקת מסוכנות, אם כי לחובת המשיב הרשעה קודמת בחמש עבירות רכוש עת נדון בבית המשפט לנוער והוטל עליו מאסר מותנה שהינו בר הפעלה.

בנסיבות אלה, בית המשפט הורה לשירות המבחן לערוך תסקיר מעצר בו ייבחן האם ניתן ליתן אימון במשיב על דרך של שחרור בחלופה, והאם קיימת חלופה שתאיין את המסוכנות ושניתן ליתן בה אמון.

מעצרו של המשיב הוארך עד להחלטה אחרת, והמשך הדיון בבקשה נקבע ליום 22.8.10 לאחר קבלת התסקיר.

המשיב הציע חלופת מעצר, לפיה ישהה במעצר בית בפיקוחה הצמוד של אמו ובתנאי איזוק אלקטרוני.

בתסקיר מפורט ויסודי, שירות המבחן נמנע מלבוא בהמלצה לשחרורו של המשיב לחלופת המעצר המוצעת, גם לא באיזוק אלקטרוני. נוכח תמונת המצב שתוארה בתסקיר, והעובדה שחלופת המעצר המוצעת היא מסגרת מגוריו קודם מעצרו ממנה המשיב יצא והסתבך בשנתיים האחרונות עם החוק, ונוכח התרשמות שירות המבחן כי המפקחת המוצעת נטולת סמכות על בנה ובמצבה כמתואר בתסקיר, היא לא יכולה לפקח עליו באופן עקבי וצמוד, שירות המבחן העריך כי אין בכוחה של חלופת המעצר המוצעת להפחית הישנות מעשים פליליים.

על פי התסקיר, אמו של המשיב, הינה "אישה קשת יום ונטולת סמכות על בנה". בנוגע למשיב: שירות המבחן התחשב בתפקודו של המשיב במסגרת בית הספר והעבודה בהסתמך על דיווחיו של המשיב שהתבטאו בהעדר יציבות ועקביות, בעובדה שלחובתו עבירות זהות למיוחסות לו בכתב האישום נשוא הדיון, ובעובדה כי בחודש אפריל 2010 הוטל עליו עונש מותנה, והעריך, כי מצב זה מלמד על קשייו של המשיב לכבד החלטות משפטיות, לתפקד באורח נורמטיבי לאורך זמן ועל פוטנציאל להישנות מעשים פליליים בעתיד.

בטיעוניו בפניי, ב"כ המשיב חזר וטען, כי במקרה דנן לא קמה עילת מעצר. השותף שהוא קטין, שוחרר. עבירת רכוש יחידה אינה מקימה עילת מעצר ולא ניתן, בעזרת השימוש בעבר הפלילי, להכניסה למסגרת העבירות המקימות עילת מעצר.

ב"כ משיב ניסה להטיל דופי בתסקיר שירות המבחן. לטענתו, וכעולה מהתסקיר, התסקיר ניתן בטרם קבלת אינפורמציה משירות מבחן לנוער אודות המשיב. עריכת תסקיר על סמך שיחה אחת עם המשיב ועל סמך דיווחי המשיב, ללא קבלת מלוא המידע הנחוץ, פוגעת ביסודיות התסקיר.

לדידי, העבירות המיוחסות למשיב, ביחד עם עברו הפליל, מלמדים על מסוכנותו של המשיב. העובדה כי העבירות בוצעו לכאורה, כאשר תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי, מלמדת אף היא על המסוכנות. על כן, קיימת עילת מעצר.

המשיב יליד 1991, לחובתו חמש הרשעות קודמות, כולן בתחום הרכוש, שתיים מהן עבירות של החזקת רכוש החשוד כגנוב, ושלוש עבירות של התפרצות לבית מגורים וגניבה, כאשר כל העבירות בוצעו מינואר עד יולי 2008 וגזר דינו של המשיב בגין עבירות אלה, ניתן ביום 18.4.10 בבית משפט לנוער בבית משפט השלום בחיפה, במסגרת ת.פ 8635-11-08. לא זו אף זו: העבירות המיוחסות למשיב בתיק זה הינן מחודש יולי 2010, מועד בו תלוי ועומד מעל ראשו של המשיב מאסר על תנאי של שמונה חודשים בגין עבירת רכוש מסוג פשע, שהוטל עליו ביום 18.4.10 במסגרת ת.פ 8635-11-08 הנ"ל.

אשר לתסקיר המעצר, כאמור עיון בתסקיר המעצר מעלה בבירור כי המדובר הוא בתסקיר יסודי ומפורט.

בנסיבות העניין המפורטות לעיל, ובהעדר חלופת מעצר קונקרטית שיש בה כדי לאיין את המסוכנות, אין מנוס מלהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

יחד עם זאת, בשל גילו הצעיר של המשיב, הוא רשאי להגיש, בכל שלב, בקשה לעיון חוזר במידה ותהיה בידו אפשרות להציע חלופת מעצר קונקרטית שיש בה כדי לאיין את המסוכנות.

ניתנה והודעה היום ט"ז אלול תש"ע, 26/08/2010 במעמד הנוכחים.

נסרין עדוי, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: