מדינת ישראל נ' ואקיל

פסק-דין

הכרעת-דין

הנאשם מואשם בכך שלא אפשר להולך רגל שחצה במעבר חצייה להשלים החצייה בבטחה בניגוד לתקנה 67(א) לתקנות התעבורה. אירוע מיום 9/2/09 שעה 13:25 צומת הרחובות וינגייט-שטמפפר, פתח-תקווה.

עד התביעה העיד על-פי הנסיבות ב- ת/1 לפיהן כאשר עמד עם רכב המשטרה בצומת שטמפפר, ראה את רכב הנאשם מגיע ממזרח למערב (לאחר שטעה ורשם מדרום לצפון) ולאחר מכן מגיע ממעבר החצייה כשבמעבר הולך-רגל שהחל לחצות ועבר שני פסים ורכב הנאשם חלף על פניו תוך הסטת הרכב שמאלה כדי להימנע מפגיעה בו ולאחר מכן, נסע אחריו, הורה לו לעצור בצד ובמהלך זה שוב לא נתן להולך רגל שחצה במעבר החצייה בפינת רח' שטמפפר-רמב"ם עד שעצר בצד.

בתגובתו אותה רשם מפי הנאשם אמר הנאשם: "אני לא יודע, מה אני לא נתתי זכות-קדימה להולך רגל? לא יכול להיות דבר כזה, לא יודע מה להגיד."

בחקירתו הנגדית הציג הנאשם לעד התביעה תמונה ממנה לא זיהה עד התביעה את מקום האירוע, אך שרטט ב- ת/2 את האירוע והכחיש את האפשרות שלא היה הולך רגל על מעבר החצייה הראשון והסביר שהחליט לעשות לנאשם דו"ח אחד מסוג ברירת קנס ולא הזמנה לדין למרות שמדובר פעמיים באותה עבירה בשני מעברי חצייה.

הנאשם בהתרגשות רבה, טען כי יצא משטח החניה לרח' שטמפפר, נסע כ- 50 מ' לכיוון חנות צילום, ראה מעבר חצייה אך לא ראה אף אחד, הסביר כמה פעמים שהוא מוכן להיבדק במכשיר כשכוונתו לפוליגרף, טען שלא עקף שום הולך רגל וטען שמה שהשוטר אמר לו, זה לא נכון.

בחקירתו הנגדית חזר על גרסתו הנ"ל, הסביר כי חיפש חניית נכים וטען בסיום חקירתו הנגדית, כי יתכן והשוטר עקף רכב לפני שעצר אותו.

לאחר שבית המשפט הזהיר עצמו שמדובר בעדות עד יחיד אל מול עדות הנאשם, נותרה עדות עד התביעה אמינה על כל פרטיה ומהמקום שבו עמד עם רכבו לא היתה לו כל בעיה לראות את כל האירוע ולהבחין בכך שהנאשם לא נותן להולך רגל במעבר החצייה הראשון, בסמוך לרח' וינגייט, לחצות וכן לא היתה לו בעיה לראות את רכב הנאשם עוקף את אותו הולך רגל.

גרסת הנאשם לפיה לא היה כל הולך רגל על מעבר החצייה הראשון – נדחית ע"י בית המשפט.

אשר על כן, מוצא בית המשפט הנאשם אשם ומרשיעו בעבירה בניגוד לתקנה 67(א) לתקנות התעבורה כאמור בכתב האישום שבפניי.

ניתנה והודעה היום כ"ו אדר א תשע"א, 02/03/2011 במעמד הנוכחים.

שלמה אטינגר נחשון, שופט

גזר – דין

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים לעונש, ושקלתי נסיבותיו האישיות של הנאשם וותק הנהיגה, הריני גוזר את העונשים כדלקמן:

1.קנס כספי בסך 600 ש"ח או 60 ימי מאסר תמורתם. לתשלום תוך 30 יום.

3.פסילת רשיון הנהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי ל- 2 שנים.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ו אדר א תשע"א, 02/03/2011 במעמד הנוכחים.

שלמה אטינגר נחשון, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: