מדינת ישראל נ' ואדי

החלטה

מונחת בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בעניינו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת נשק בניגוד לסעיף 144(א) לחוק העונשין.

במהלך הדיון הוצג בפניי חומר החקירה, שעל פיו ביקשה המבקשת לבסס את טענותיה לעניין מעצרו. המבקשת הוסיפה וטענה כי בעניינו של המשיב קיימת עילת מעצר, בשל חזקת המסוכנות הקבועה בחוק.

כמו כן, הוסיפה, כי לחובתו של המשיב, עבירה של שיבוש מהלכי משפט, משנת 2004, בגינה הסתיים התיק ללא הרשעה.

ב"כ המשיב לא טען לעניין הראיות, כמו גם לעניין קיומה של חזקת מסוכנות ואולם הוסיף, כי יש בכוחו להפריך את החזקה ומכל מקום, טען, כי יש לשחרר את המשיב לחלופה, כפי שהוצעה במהלך הדיון.

משלא טען המשיב לראיות, הנני פטור מלעשות כן.

במהלך הדיון הוצג בפניי כאמור חומר החקירה, בין היתר, הוצגה בפניי תמונת הנשק הרלוונטי שהינו אקדח בצירוף מחסניות וכדורים וכן גרסת החשוד. על פי האמור בגרסתו, מצא שקית שבתוכה היה אקדח. המשיב הבין כי יש בשקית אקדח ואולם לגרסתו, לא פתח את השקית וממילא לא עשה שימוש בנשק עד שזה נתפס לאחר כשנה.

בנסיבות אלו, טען כאמור ב"כ, כי אין בעבירה המיוחסת למשיב, כדי להקים עילת מעצר ולחילופין, טען לשחרור לחלופה שהוצעה.

יאמר מיד, כי לדידי, לא הפריך המשיב את חזקת המסוכנות העומדת לחובתו בשל המצאות הנשק בידו, שכן לטעמי, הפרכת המסוכנות נעוצה במתן צידוק מבורר להחזקת הנשק ומשלא נעשה כן, עומדת לחובתו חזקת המסוכנות שעל פיה קמה כנגדו עילת מעצר.

שאלה אחרת היא, בדבר בחינת אפשרות שחרורו לחלופת מעצר. הנני סבור, בכל הכבוד, כי החזקת נשק, ללא היתר כדין, כשלעצמה, איננה מחייבת בהכרח מעצר עד לתום ההליכים ויש לשקול כל מקרה לגופו.

במהלך הדיון, הפנה ב"כ המשיב לפסיקה רלוונטית ובין היתר, לב"ש 625/82 פ"י לז(3), 668 ועל פיו, קבע בית המשפט מדרג של סיווג עבירות של החזקת נשק שלא כדין ובין היתר, תוך בחינת נסיבות החזקתו. כמו כן, הפנה לבש"פ 1611/09 שלפיה, אישר בית המשפט העליון, את החלטות בתי המשפט המחוזי והשלום, אשר הורו על שחרורו של נאשם, לחלופת מעצר, בנסיבות לכאורה חמורות מאלה שלפנינו.

בנסיבות אלו, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש מקום לשקול את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

במהלך הדיון, הוצגה בפניי חלופה, שעניינה, מתן ערבות עצמית וערבות צד ג' של קרובי משפחת המשיב וכן הפקדה כספית בסכום דומה לזה שנקבע בפסיקה.

ביקשתי לעמוד על טיבה של הערובה ואולם, חרף טיעון ב"כ המשיב, לא שוכנעתי כי החלופה שהוצעה, מצדיקה את שחרורו של המשיב, בשלב זה של הדיון ונוכח נסיבות העבירה ולאחר שבחנתי את גרסתו של המשיב ובשים לב לטענות המבקשת לעניין טיבם של הערבים המוצעים, הגעתי לכלל מסקנה, כי בנסיבות העניין ובטרם מתן החלטה לעניין אפשרות שחרורו של המשיב לחלופה, יש מקום להורות על הגשת תסקיר מעצר בעניינו, אשר יבחן את נסיבותיו האישיות ויבוא בהמלצה בדבר שחרורו, ככל שימצא שירות המבחן לעשות כן ובין היתר, יבחן את החלופה המוצעת.

עם הגשת התסקיר, ימשך הדיון, שלאחריה, תינתן החלטה סופית בבקשה.

משהפגרה נמצאת בפתח ולאחר שנקבע כי ישנן ראיות ועילת מעצר, ימשך הדיון בפני שופט תורן ביום 18/7/10 בשעה 08:30.

המשיב יובא לדיון באמצעות ליווי שב"ס.

ניתנה והודעה היום כ"ה תמוז תש"ע, 07/07/2010 במעמד הנוכחים.

משה ברעם, שופט