מדינת ישראל נ' הראל

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו גרם תאונת דרכים וחבלה של ממש בגין סטייה שלא בבטחה ונהיגה בחוסר זהירות, עבירות על תקנות 40 ו-21(ג) לתקנות התעבורה, בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

הנאשם כפר באישומים המיוחסים לו ובמועדים 18.11.12 ו- 18.3.13, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העידו העדים הבאים:

עד תביעה מספר 1 – רס"מ שלמה מזרחי, בוחן תאונות דרכים, מטעמו הוגשו המסמכים הבאים:

ת/1 – דו"ח בוחן

ת/2 – תרשים

ת/3 – סקיצה

ת/4 – דו"ח פעולה

ת/5 – לוח תצלומים

ת/6 – הודעת נאשם

עד תביעה מספר 2 – דורון קריספין, נהג האופנוע המעורב, בעניינו הוגשה תעודה רפואית, שסומנה ת/7

כמו כן, הוגש בהסכמה, דו"ח פעולה שערך רס"מ סופר טיראן, שסומן ת/8

להלן גרסת המאשימה, כעולה מכתב האישום, עדותם של עדי התביעה והראיות שהוגשו:

ביום 15.10.09, בסמוך לשעה 09:10, נהג הנאשם במונית, בכביש מספר 44, מכיוון מזרח לכיוון מערב ובהגיעו בסמוך לצומת עם רחוב קפלן, סטה ימינה כיוון נסיעתו ,חסם דרכו של המעורב, שנהג אותה עת באופנוע בכביש מספר 44, בכיוון נסיעת הנאשם ולימינו ושני כלי הרכב התנגשו.

כתוצאה מהתאונה, נחבל המעורב בגופו חבלות של ממש – שבר ברגל שמאל, שהצריך ניתוח לשם איחויו ואשפוז למשך 3 שבועות בבית החולים.

להלן גרסת הנאשם, כעולה מעדותו בבית המשפט:

הנאשם נהג במקום, לאחר שפנה ימינה מרחוב קפלן באזור , לכביש מספר 44 למערב. לדבריו, נסע בנתיב תחבורה ציבורית ובמפרץ אוטובוסים סמוך, סימנה לו לפתע נוסעת לעצור. הנאשם אותת והחל בסטייה ימינה, לעבר המדרכה. בהמשך, לאחר שהזדקף במושבו, הביט במראה הימנית, ראה את המעורב, שנסע כאמור לימינו, הבחין בנגיעה, אך כיוון שחשש שהמעורב יאבד שליטה וייפול, המשיך בנסיעה ישר ועצר בסוף מפרץ האוטובוסים. לגרסת הנאשם, סטה סטייה של כ-20 ס"מ בלבד, בתוך נתיב התחבורה הציבורית. לטענתו, המעורב ניסה לעקוף אותו ולכן אירעה התאונה.

דיון והכרעה

אין למעשה מחלוקת בין הצדדים באשר לסוגיה המהותית בתיק שבפני, שכן הנאשם מודה בפה מלא כי הוא זה שסטה מנתיב נסיעתו וכי עשה כן, מבלי לנקוט תחילה באמצעי זהירות נדרשים, אלא מיד לאחר שראה כי נוסעת פוטנציאלית סימנה לו לעצור, אותת ימינה וסטה מיד, בו זמנית.