מדינת ישראל נ' הני אהרוני

פסק דין

הנאשמת זכאית מחמת הספק

כנגד הנאשמת נרשמה, ביום 3.6.12, הודעת תשלום קנס בגין שימוש בטלפון נייד, שלא באמצעות דיבורית המותקנת ברכב, בעת שהרכב בתנועה (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשמת כפרה באישום המיוחס לה וביום 8.4.13, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העיד רס"ר משה אביעד, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העידה הנאשמת והוגשו תדפיסים של חברת אורנג'.

על פי גרסת המאשימה, ביום 3.6.12, בסמוך לשעה 09:31, נהגה הנאשמת ברכב בחולון, ברחוב סוקולוב, מכיוון מזרח לכיוון מערב ובהגיעה בסמוך לבית מספר 73, נצפתה על ידי העד כאשר היא אוחזת בידה הימנית טלפון נייד.

העד נסע אחרי רכב הנאשמת ובסמוך לבית מספר 49, הורה לה לעצור את הרכב ורשם מפיה את הדברים הבאים:" לא החזקתי את הטלפון, נשבעת לך באבא שלי".

הנאשמת העידה להגנתה ועל פי גרסתה נהגה במקום האמור, אך הטלפון נייד היה בתוך תיקה והיא לא עשתה בו שימוש במהלך הנהיגה. לטענתה, העד עצר לידה בצומת, כאשר המתינה באור אדום, אמר לה שדיברה בטלפון הנייד והורה לה לעצור בצד הדרך. לדבריה, אמרה לעד כי לא דיברה בטלפון והוא רשם רק שלא החזיקה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשמת עברה את העבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

בתיעוד נסיבות ביצוע העבירה, החסיר עד התביעה עובדות מהותיות כגון: היכן היה הטלפון הנייד, האם בצמוד לאוזנה של הנאשמת או אל מול פניה או האם באופן אחר. כמו כן, העד אמר שהבחין בעבירה בהיותו סטטי על המדרכה ולא ציין כיצד נסע אחרי רכב הנאשמת ובאמצעות איזה כלי רכב. בהיעדרן, ייתכן ושגה עד התביעה בהתרשמותו מנסיבות המקרה.

הנאשמת עמדה על גרסתה ועדותה בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשמת מחמת הספק.

ניתן היום, כ"ח אייר תשע"ג, 08 מאי 2013, במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: