מדינת ישראל נ' הלאל(עציר)

החלטה

החלטה

1.בפניי בקשה למעצרו עד תום ההליכים של המשיב, שבצידה הוגש נגדו כתב אישום (שתוקן) בו מיוחסות לו עבירות של שהיה בלתי חוקית – לפי ס' 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952, הכשלת שוטר במילוי תפקידו- לפי ס' 275 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, זיוף – לפי ס' 418 + 29 לחוק הנ"ל, והחזקת נכס חשד כגנוב – לפי ס' 413 לחוק הנ"ל.

2.אין מחלוקת בין הצדדים באשר לקיומן של ראיות לכאורה באשר לעבירת השב"ח בלבד. לטענת ב"כ המשיב – ההיתר שהיה בידי המשיב בעת מעצרו נרכש על ידו בתום לב ונחזה על ידו להיות תקין, ובאשר למכשירי הפלאפון שהיו ברשותו – אלה אינם בעלי ערך משמעותי.

לטענת ב"כ המשיב – אין חוו"ד בדבר היות ההיתר שבידי המשיב – מזוייף.

בבחינת תיק החקירה – נמצאו בו תע"צ המאשרת כי המשיב נעדר היתר שהייה כדין בישראל, וכן עפ"י הודאת המשיב בעצמו - רכש את ההיתר שהחזיק ברשותו בעת שנתפס ונעצר - תמורת 2,000 ₪, מאדם ש"עובד עם המנהל" (ושאת פרטיו מסר בחקירתו) – כי הוא רוצה לעבוד, ו"יש לי תנאי".

עוד מצויים בתיק החקירה דוחות פעולה על נסיבות תפיסתו של המשיב, החזקת מכשירי הפלאפון על ידו (כשעל פי הודעתו רכשם בקלקיליה), וכי ניסה לברוח מחור בעליית הגג בבית בו שהה ברח' המתנחלים 1 בהוד השרון.

מהמצוי בתיק החקירה נלמד כי התנהגות המשיב, גרסתו בהודעתו, והתע"צ – מהווים ראיות לכאורה בשלב זה לשהייתו בישראל שלא כדין – ולו היה ברשותו היתר כדין – מדוע ניסה לברוח?

מדוע ביקש לרכוש היתר שהיה – אם הוא זכאי לו כדין?

גרסתו של המשיב כנ"ל באשר לרכישת ההיתר תבחן בעת שמיעת הראיות, ובשלב זה אין בה כדי לפגום בעוצמתן של הראיות לכאורה שבפניי.

יצויין כי הוגשה בפניי לאחר הדיון (ביום 12.1.10) (כמו גם הועברה לב"כ המשיב) גם חוו"ד מומחה בדבר היות ההיתר שנתפס בידי המשיב – מזוייף, באופן המצטבר לכלל הראיות לכאורה שהוצגו בפניי, בהתאמה.

3.באשר לעילת המעצר – המשיב הוא תושב האיזור, כשלעצם כניסתו שלא כדין לישראל – הצטרפו עבירות נוספות אותן ביצע לכאורה, לרבות זיוף היתר שהייה בישראל והחזקת נכס חשוד כגנוב - באופן המעצים את מסוכנותו, ומאיין כל אפשרות למתן אמון בו, בכל הנוגע לחשש מהמלטות מאימת הדין.

עוד יאמר, כי המשיב הינו מוגבל כניסה, ולחובתו מע"ת בן 6 חודשים שהינו בר הפעלה מת.פ. 1473/08 (שלום כפ"ס) – בו נדון בעבר למאסר גם בגין הפעלת מע"ת תלוי ועומד נגדו בן 9 חודשים מת.פ. 1020/06 (שלום כפ"ס) – באופן המצביע על העדר כל מורא מהדין, והישנות ביצוע עבירות על ידו.

ב"כ המשיב ציין כי למרות שהיה תלוי ועומד נגד המשיב מע"ת בת.פ. 1020/06 כנ"ל – שוחרר ממעצרו בתנאים, והוא התייצב לבירור דינו בת.פ. 1473/08– אך אין בכך כדי לאיין את החשש מהמלטותו מאימת הדין לאחר שכבר ריצה מאסר, ונוכח חרב מאסר נוסף וממושך התלוי ועומד על צווארו.

לחובת המשיב הרשעות קודמות מ- 91' בגין עבירות רכוש, ושב"ח, הוא נדון למאסרים פעם אחר פעם – ולא למד את לקחו.

4.לפיכך, אינני סבורה כי ניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב, כמו גם את החשש להמלטותו מאימת הדין בחלופה או ערבויות כלשהן, גם אלה שהוצעו ע"י ב"כ.

5.לפיכך, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: