מדינת ישראל נ' הינמן

החלטה

פוסק למר שאול שמולה, בגין התייצבותו היום ובגין התייצבותו ביום 4/1/2012 שכר בטלה בסך 200 ₪ והוצאות בסך 50 ₪ ובסה"כ 250 ₪.

אני מקבל את טענת המאשימה כי זימונו של העד נעשה לריק.

לא יכול להיות ספק כי הפרטים לגביהם נחקר העד בחקירתו הנגדית נרשמו על ידו מפי גורם אחר ולא כעדות לאירוע. לא היה בזימונו אלא כדי לבזבז את זמנו של ביהמ"ש ואת זמנו של העד, אשר מקדיש מזמנו לטובת הציבור כנהג אמבולנס.

לכן אני מחייב את הנאשם לשלם לעד הוצאות עונשיות בסך 750 ₪.

ההוצאות יופקדו בקופת ביהמ"ש עד ליום 1/4/2012.

ניתנה והודעה היום כ' אדר תשע"ב, 14/03/2012 במעמד הנוכחים.

מרדכי כדורי, שופט

החלטה

חוות הדעת הוגשה על ידי ההגנה עוד ביום 1/2/2012. לא מובן לי מדוע היא לא אותרה על ידי המאשימה בעת העיון בתיק.

אין הצדקה לדחית הדיון.

השעה כעת 8:55.

תתקיים הפסקה בת 15 דקות על מנת לאפשר לתובעת להיערך לחקירה הנגדית.

ניתנה והודעה היום כ' אדר תשע"ב, 14/03/2012 במעמד הנוכחים.

מרדכי כדורי, שופט

הכרעת דין

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם מייחס לו עבירות של גרם נזק, רשלנות, אי מתן אפשרות להולך רגל שחצה את הכביש במעבר חציה להשלים את החציה בבטחה, גרם חבלה של ממש ואי האטה בסמוך למעבר החציה.

בפתח הכרעת הדין אני מודיע כי אני מחליט לזכות את הנאשם מעבירה של אי האטה בסמוך למעבר החציה ולהרשיע אותו בכל יתר העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 1/9/2010 בשעה 12:30 נהג הנאשם ברכב ברחוב בצלאל בירושלים, מכיוון גן סאקר לכיוון מרכז העיר. בהגיע הנאשם למעבר החציה בצומת הרחובות בצלאל- הגידם, נהג ברשלנות ופגע בהולכת הרגל אורה יחזקאלי (להלן: "הולכת הרגל" או "המעורבת") שחצתה את הכביש במעבר חציה מימין לשמאל בכיוון נסיעת הנאשם. הנאשם לא הבחין בהולכת הרגל בזמן, לא שם לבו לתמרור המורה על מעבר החציה ולמעבר החציה ולא אפשר למעורבת לסיים את החציה בבטחה. כתוצאה מכך גרם הנאשם לתאונת דרכים בה נחבלה הולכת הרגל חבלה של ממש (שבר בברך).

ההגנה בעמדתה חולקת על גרסת המאשימה. לטענתה של ההגנה האירוע לא התרחש במעבר חציה, והנאשם לא פגע כלל ברכבו בהולכת הרגל. הולכת הרגל נפלה, בלי כל קשר להתנהגותו של הנאשם, בעת שחצתה את הכביש, וכתוצאה מכך נגרם לה השבר.

כפי שיפורט להלן, אני מאמץ את גרסתן של המאשימה ושל המעורבת ודוחה את גרסת הנאשם.

על פי גרסתה של המעורבת, בעת שחצתה את הכביש פגע בה רכב הנאשם והפיל אותה ( עמ' 4 לפרו' ש' 20, ש' 31).