מדינת ישראל נ' הינמן

החלטה

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום, בו נטען כי הוא פגע ברכבו בהולכת הרגל, גב' אורה יחזקאל (להלן: "המתלוננת"), שחצתה את הכביש במעבר חציה, וגרם לה חבלה של ממש (שבר בברך).

בקשת ב"כ הנאשם שלפני נושאת את הכותרת "בקשה למתן צו לגילוי מסמכים", ועניינה בקשה להסרת החסיון רפואי של המתלוננת וגילוי תיקה הרפואי. לשיטתו של הסניגור יתכן ויהיה במידע שיתקבל כדי לסייע בהגנתו של הנאשם ולתמוך בגרסתו כי לא פגע כלל במתלוננת ולא הוא שגרם לנפילתה במועד האירוע, שכן "ככל הנראה" יש בהיסטוריה הרפואית שלה נפילות חוזרות ונשנות.

דיון ומסקנה:

החסיון הרפואי הינו חסיון סטטוטורי הקבוע בפקודת הראיות. חסיון זה עומד לטובתה של המתלוננת, והוא שריר וקיים כל עוד זו לא ויתרה עליו.

ממילא, היה על המבקש לצרף את המתלוננת כמשיבה לבקשה, וכך לא נעשה.

הליך התרת החסיון הרפואי וגילוי מסמכים רפואיים על פי החלטת בית המשפט מוסדר בסעיף 49 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 (להלן: "פקודת הראיות"), המורה כדלהלן:

"(א)רופא אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עבודתו כרופא והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לרופא בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם ויתר האדם על החסיון או שמצא בית המשפט כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה; והוא הדין באדם שאגב עבודתו בשירות הרופא או בשירותו של מוסד רפואי או בצוות המקצועי העובד עם הרופא, תוך טיפול בחולים, הגיע אליו דבר שנמסר לרופא.

(ב)הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות רופא או לעבוד כאמור בסיפה לסעיף קטן (א).

(ג)נטען חסיון לפי סעיף זה, יהיה הדיון בטענה בדלתיים סגורות; החליט בית המשפט לשמוע את העדות, רשאי הוא לשמעה בדלתיים סגורות."

בדין הפלילי עסקינן, וזה אינו מכיר בהליך של "גילוי מסמכים". שעה שנאשם סבור כי גילויים של מסמכים רפואיים חסויים, שאינם מהווים "חומר החקירה", כמשמעו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן: "החסד"פ"), עשוי לסייע בהגנתו, עליו להביא ראיות מטעמו תוך שימוש בסעיף 108 לחסד"פ. ככל שמדובר בראיות חסויות שהמתלוננת לא תסכים לוותר על חסיונה הרפואי לגביהן, או אז יתקיים דיון בשאלת התרת החסיון בהתאם להוראות סעיף 49(ג) לפקודת הראיות, דהיינו בדיון בדלתיים סגורות [ראו בעניין זה בש"פ 9322/00 מסראווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1)376; ב"ש (מח' ב"ש) 22088/05 פרי דוד נ' מדינת ישראל (לא פורסם), ובדחיית הערעור על ההחלטה בבית המשפט העליון בבש"פ 2103/06 פרי דוד נ' מדינת ישראל (לא פורסם)].

יודגש כי תנאי לקיומו של הליך להסרת החסיון הינה הנחת תשתית משפטית ועובדתית שיש בה לבסס את הטענה לפיה יש בתיקיה הרפואיים של המתלוננת חומר חיוני להגנת הנאשם, ואין די בטענה סתמית לפיה תיקם אלו "ככל הראה" כוללים חומר כאמור. כפי שנפסק:

"החיפוש אחר חומר כזה אינו יכול להיות מסע דיג מתוך תקווה שאינה מעוגנת בעובדות, כי בסוף המסע אכן יימצא חומר כזה."

(בש"פ 2103/06 הנ"ל, בעמ' 383)

על יסוד האמור, אני דוחה הבקשה . התיק קבוע להוכחות ליום 4.1.12 שעה 8:30.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ז' חשון תשע"ב, 04 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: