מדינת ישראל נ' הייב

החלטה

הבקשה היא לקביעת מועד דחוף לדיון בהמלך הפגרה, בערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה במסגרתו הטיל על המשיב בגין נהיגה ללא ביטוח וללא רשיון נהיגה תקפים, לאחר הרשעתו, פסילה בפועל של 11 חדשים, אשר סוייגה באופן שלא תחול על נהיגה ברכב דו גלגלי.

הנימוקים שפורטו בבקשה שהוגשה הם כי "המשיב ממשיך לנהוג ברשות בית המשפט " וכן "כדי שלא לפגוע בסיכויי הערעור.".

המשיב בתגובתו טען כי העונש שהטיל בהמ"ש קמא הוא עונש הולם בהתחשב במכלול הנסיבות. כן טען ב"כ המשיב כי במהלך הפגרה עסוק ב"כ המשיב בהתמודדות לראשות המועצה המקומית בה הוא מתגורר ושמיעת הערעור תקשה עליו מאוד על כן.

בתשובה לתגובה זו שב ב"כ העורר על טיעוניו לעיל וטען כי שיקולי המשיב אינם שקולים לשיקולים שנמנו בבקשתו.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים בכובד ראש סבורני כי אין להיעתר לבקשה.

ראשית (ומבלי שיהיה באמור משום חיווי דיעה לגבי סיכויי הערעור), הבקשה אינה מפרטת את סיכויי הערעור וגם לא צורפו אליה אסמכתאות המלמדות על סיכויים שכאלה.

שנית, הערעור הינו ממילא על קולת העונש וככל שיתקבל יוכל ביהמ"ש שיכריע בו, להביא במסגרת שיקוליו לעונש החדש (ככל) שיטיל, את העובדה כי המבקש "נהנה" מפסילה מסוייגת במהלך התקופה עד לערעור.

שלישית, לטעמי, אף אם יתקבל הערעור רק לעניין הסייג שנקבע וזה יבוטל, אין מניעה כי בית המשפט יורה על תקופת פסילה לרכב דו גלגלי שתחל במועד פסק הדין בערעור ולא תהיה חופפת את הפסילה לגבי יתר סוגי כלי הרכב, אלא תסתיים במועד מאוחר יותר.

משכך, גם לא שוכנעתי כי אי קביעת דיון דחוף יש בה כדי לפגוע בסיכויי הערעור.

אשר על כן נדחית הבקשה.

המזכירות תנתב את תיק הערעור לקביעה לפי המסלול הרגיל.

ניתנה היום, א' אלול תשע"ג, 07 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: