מדינת ישראל נ' היאג'נה

החלטה

הנאשם 1 הורשע ביחד עם שני נאשמים נוספים ביום 12/7/2010 בעבירות שונות של צייד בלתי חוקי, לרבות צייד חיית בר מוגנת, צייד ללא רישיון, צייד בלילה, צייד באזור אסור, החזקת חיית בר מוגנת וכן – צייד באמצעות כלבים. מדובר בעבירות שנעברו כאשר יצא הנאשם יחד עם הנאשם 2 למסע צייד כשהשניים מצויידים בציוד מתאימים לצייד דורבנים. דהיינו, כלבים, פנס, אלה וסכין ובמהלך פעילותם צדו לפחות שני דורבנים אשר נמצאו ברשותם ע"י פקחי הרשות כשהם שחוטים.

לאחר גזר הדין ביקשה התובעת לצוות על השמדת פנס ואלה שנתפסו מידי הנאשם ושותפיו וכיום מבקשת היא, לחלט גם את כלבו של הנאשם אשר נתפס במהלך הארוע ואשר אין עוד חולק כיום, כי שימש את הנאשם בביצוע העבירות בהן הורשע.

התובעת טוענת כי מדיניות הפסיקה מחייבת חילוטם של מוצגים ששימשו לביצוע עבירה, לרבות כלבים, ומפנה בעניין זה, בין השאר, לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק ע"פ 1414/06, מדינת ישראל נ' סברי אבו זלף שם קבע בית המשפט מפורשות, כי נוכח נפיצות התופעה של צייד בלתי חוקי, אין מקום להחזיר למשיב כלבים ששימשו לביצוע הצייד וכן מציין, כי אם מדובר בכלבי בית היה על הנאשם להשאירם בסביבתם הטבעית ולמנוע מהם כל מעורבות ופעילות של טרף חיות בר.

התובעת מפנה גם לעובדה כי עם תפיסתו, טען הנאשם בפני הפקח כי הכלב כלל אינו שייך לו וכי מצא אותו לצד הדרך. מאוחר יותר, בתשובתו לכתב האישום, אישר שהיה עימו כלב אף כי לא הבהיר למי שייך הכלב.

כיום טוען הסנגור, הן בבקשה להחזרת הכלבים לנאשם 1 והן בתשובתו לבקשת התביעה, כי הנאשם לא אמר אמת לפקח וכי למעשה הכלב שייך לו ולבנו ואת הדברים שאמר לפקח, אמר בשל הלחץ והפחד בו היה שרוי אותה עת.

מוכנה אני להניח לטובת הנאשם כי הכלב אכן שייך לו ולבנו ואולם, אין בכך כדי להצדיק את החזרת הכלב לידיו.

תמימת דעים אני, בכל הכבוד, עם האמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי שהוזכר לעיל. הכלב שהנאשם טוען לקשר רגשי עימו, שימש באופן ציני לביצוע עבירות ובנסיבות אלו, אין מקום לאפשר לו להמשיך ולהחזיק בו.

אכן על הנאשם הוטלו עונשים בגין העבירה שעבר, ואולם אין בכך כדי לשלול את סמכותו של בית המשפט להחליט בנושא המוצג, בהתאם לאינטרס הציבורי ותוך עריכת איזון ראוי בהתאם לנסיבות העניין עם אינטרס הנאשם.

בנסיבות שבפניי, כאשר מדובר במי שעבר שורה ארוכה של עבירות חמורות מאוד, וזאת לאחר שבעברו הרשעה קודמת מאותו סוג ממש, אשר לא נטל אחריות למעשיו ושיקר במצח נחושה לפקח בדבר בעלותו בכלב, אינני רואה מקום לחרוג מן הכלל ולפיו מכשיר, ובמקרה זה חיה, ששימשו לביצוע עבירה לא יוחזרו לידיו של העבריין.

בנסיבות האישיות שפורטו בבקשה, אינני רואה הצדקה לשינוי מן האמור לעיל.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת הנאשם ומקבלת את בקשת המאשימה ומורה על חילוט הכלב נשוא הבקשה לטובת אוצר המדינה.

ניתנה והודעה היום כ"ח בשבט התשע"א, 02/02/2011 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, שופטת\

סגנית הנשיא

הוקלד על ידי: חגית דהן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: