מדינת ישראל נ' הזיזה

פסק דין

בפניי ערעור של מדינת ישראל על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופט ש. איזקסון), אשר ביום 29.12.10 גזר דינו של המשיב לעונש פסילה בפועל של 358 ימים, פסילה מותנית, קנס ומאסר מותנה. כל זאת לאחר שהרשיעו קודם לכן בכתב האישום שבא בפניו. התיק העיקרי, תיק של גרימת תאונת דרכים וכן בשתי עבירות נוספות – מהירות מופרזת ונהיגה בשכרות עפ"י כתבי אישום שהוגשו לבתי משפט אחרים, המשיב הודה בהם וביקש לצרפם.

בית משפט קמא גזר דינו של המשיב אפוא, כך שביום 31.08.08 נכנס בנוהגו ברכב לצומת ובו תמרור ב' 36 – זכות קדימה - גרם לתאונת דרכים בה נחבלו שני נוסעים ושני כלי רכב ניזוקו, עבירות שיש בהן עבירה לפי סעיף 62 (2) וכן 38 (2) לפקודת התעבורה. בעבירה של נהיגה בשכרות ביום 16.05.08, כאשר רמת האלכוהול באוויר נשוף שנתן – 325 מ"ג, וכן בנהיגה במהירות של 135 קמ"ש ביום 26.11.08 ועוד סמוך לעיר אשקלון.

בית משפט קמא התחשב בהודאתו של המערער בגוזרו את הדין, התחשב בעובדה ששיעור האלכוהול הוא 325 מ"ג, ראה את גיליון הרשעותיו של המערער ובסופו של דבר גזר את הדין כפי שגזר, ועל כך קצפה של המדינה.

כאן המקום לציין, שבפסלו את המערער כפי שפסל, סיווג את הפסילה באופן כזה שיותר למערער לנהוג על מלגזה במקום עבודתו, במפעל באשדוד.

גם על כך מערערת המדינה.

סעיף 39 א' לפקודת התעבורה יחד עם סעיף 36 ב', קובעים שהעל דרך הכלל שמדובר בעבירה של נהיגה בשכרות, בית המשפט יפסוק עונש פסילה של שנתיים ורשאי בנסיבות אותן יפרט, נסיבות מיוחדות, לקצוב עונש פסילה בפועל פחות משנתיים ויכול הוא גם בכלל לפסוק פסילה הפחותה משנתיים (יחד עם המותנית).

ברור, וכך קובעת פסיקתו של בית המשפט העליון, שרק בנסיבות מיוחדות שמדובר בעבירת שכרות, בית משפט יפחית את עונש הפסילה בפועל פחות משנתיים ימים.

במקרה שבפנינו, בכל שלושת האירועים, בית משפט קמא גזר, בסופו של יום, תוך חישוב הפסילה טרם גזר הדין ל-18 חודשי פסילה בפועל, בנוסף לעונשים הנוספים שצוינו לעיל.

ההלכה היא, ראה למשל ע"פ 792/10 [טרם פורסם מיום 10.02.11]:

"גזירת הדין הינה מלאכת מחשבת עדינה, של הערכה והתרשמות מהנאשם ממכלול הנסיבות, ורק במקרים של טעות מהותית בגזר הדין ובסטייה ממשית – לקולא או לחומרא – ברמת הענישה ההולמת את המקרה, תמצא לה ערכאת הערעור עילה להתערבות בעונשים שהוטלו..."

כן ההלכה היא, שאין ערכאת הערעור ממצה את הדין עם נאשמים. מדובר, כשבוחנים מיהו ה"עבריין" להבדיל מהעבירות במקרה שבפנינו, מדובר באדם שלחובתו גם הרשעות במישור הפלילי הטהור , שהאחרונה שבהן בעבירות שנעברו ב-2004, סמים, אלימות, רכוש ואחרות, ובהיבט התעבורתי, לחובתו 11 הרשעות בדין, הוא נוהג משנת 2001, ובהן עבירות של נהיגה ברמזור אדום ואי-ציות לתמרור ב' 37, מהירויות – כל אלו עבירות שהתחייב בהן גם בהרשעות הנוכחיות.

הן בחינת נסיבותיו של העבריין והן בחינת נסיבות העבירות והסיכון העולה מהן ובציבור משתמשי הדרך, תוך שאינני מתעלם בהודיית המערער בכל העבירות בפני בית משפט קמא, ומנסיבות ששקל בית משפט קמא לזכותו, בין היתר העובדה שהוא עובד, אינן יכולות להצדיק את הענישה הכה קלה, הכה מוטעית שגזר בית משפט קמא, ולכן, נאלץ הנני להתערב בגזר הדין ופסילה בפועל וכפי שאמרתי, תוך שאינני, כערכאת הערעור, ממצה את הדין עם הנאשם, אעמיד את הפסילה בפועל על 24 חודשים, בניכוי הפסילה שריצה טרם גזר הדין.

יתר רכיבי גזר הדין, לרבות הסיווג שיוכל להמשיך לנהוג במלגזה כדי להתפרנס, ישארו על כנם.

ניתנה והודעה היום כ"ז אדר א תשע"א, 03/03/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: