מדינת ישראל נ' הורוביץ

הכרעת דין

בכתב האישום נטען כי ביום 10.06.08, סמוך לשעה 17:15, בצומת הרחובות סמולנסקין והרופא זלוצ'יסטי בחיפה, השליך נהג רכב מונית מסוג סיאט בצבע לבן, שמספרו 7116225, פסולת מסוג קליפות גרעינים לרשות הרבים. באותה העת, היה הרכב בבעלותו של הנאשם.

העבירה אשר יוחסה לנאשם הינה השלכת פסולת ברשות הרבים, בניגוד לקביעות סעיפים 2 ו-13 לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד-1984.

בתשובתו לכתב האישום, הודה הנאשם כי הינו הבעלים של הרכב וכי נהג ברכב בזמן האירוע. הנאשם כפר בהשלכת הפסולת וטען כי הדו"ח שקיבל הינו תולדה של התנכלותו של נהג אחר בכביש, שכן ביום האירוע התפתח עימות בינו לבין נהג ש"חתך" אותו במהלך נסיעתו ובמהלך העימות אמר לו, לנאשם כי: "אתה לא יודע מי אני, אני יכול לעשות לך בעיות" (עמ' 1, ש' 16 לפרוט').

הנאשם מסר כי הינו יכול לזהות את אותו נהג.

מטעם המאשימה העיד על האירוע, בעדות יחידה, מר איתמר שמיר, מתנדב כנאמן ניקיון במשרד לאיכות הסביבה.

באמצעות העד הוגשו לבית המשפט דו"ח ביצוע עבירה ופתקית , שסומנו ת/1 ואותם ערך העד.

בפתקית, אותה רשם העד בזמן האירוע, תיעד העד את פרטי רכב הנאשם, סוג הפסולת וכי הושלכה ע"י נהג המונית. לאחר מכן, ערך העד את הדו"ח ובו פירט ותיאר כי קליפות גרעינים הושלכו ע"י הנהג מחלון הנהג לעבר הכביש.

נאמן הניקיון אישר את נכונות המסמכים אותם ערך, אולם מסר כי מעבר לרשום בדו"ח ובפתקית, אינו זוכר את פרטי המקרה ואת מראהו של הנהג.

עד התביעה אישר כי אינו מכיר את הנאשם בהיכרות קודמת.

עדותו של עד התביעה, נאמן הניקיון, אמינה בעיני. העד מסר עדות מהימנה ואישר את נכונות המסמכים אותם ערך ואשר תיעדו בפירוט את אירוע זריקת קליפות הגרעינים ע"י נהג המונית מבעד החלון הסמוך לכיסא הנהג לעבר הכביש.

מדובר בעד אובייקטיבי, שאין לו כל היכרות מוקדמת עם הנאשם ולא מצאתי כל טעם שלא לקבל את דברי עדותו או לקבוע כי לא העיד אמת בביהמ"ש או כי טעה בדרך כלשהי במתן עדותו.

במהלך המשפט אישר הנאשם כי עד התביעה אינו אותו נהג עמו התרחש האירוע לו טען הנאשם בתשובתו לכתב האישום. הנאשם זנח את טענתו כאילו הדו"ח נרשם לו על ידי נהג אחר כדו"ח שקרי, כאשר אותו נהג אחר מבקש "לסגור עמו חשבון" בגין ויכוח על דרך נהיגה.

עם זאת, הנאשם, בעדותו בבית המשפט עמד על כפירתו, גרס כי אינו נוהג כלל להשליך פסולת מתוך רכבו ופירט את מאמציו לשמירת הניקיון במהלך נסיעותיו במונית.

הנאשם טען עוד כי ביום האירוע הסיע נוסעים לאורך כל היום ואין זה סביר כי פיצח גרעינים במהלך עבודתו.

הנאשם הציע את האפשרות כי הפסולת אותה ראה נאמן הניקיון הושלכה מרכב אחר.

לא נתתי אמון בדברי עדותו של הנאשם ולקביעתי לא העיד אמת בביהמ"ש.

לא מצאתי אף בעדותו של הנאשם כל נימוק מדוע אין לקבל את עדותו של נאמן הניקיון, שהמסמכים אותם ערך מלמדים כי ראה בפירוש את נהג המונית משליך את קליפות הגרעינים מבעד לחלון הסמוך לכיסא הנהג.

הנאשם לא הציע גירסה ממשית לאופן התרחש הדברים, שיש בה כדי להטיל ספק בראיות החד משמעיות שהוצגו ע"י התביעה ושהיו, כאמור, מהימנות עליי.

סעיף 2 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 עניינו "איסור לכלוך והשלכת פסולת" וקובע כי: