מדינת ישראל נ' הדר

נוכחים:

מטעם המאשימה: עו"ד כעביה

מטעם הנאשם: בעצמו

הכרעת דין

בכתב האישום מיוחסת לנאשם עבירה של ביצוע עקיפה בדרך לא פנויה, בהתאם לתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

1.          אין מחלוקת כי בזמן ובמקום המתוארים בכתב האישום, נסע הנאשם בשיירה, כשלפניו רכב מסוג סיטרואן (להלן: "הסיטרואן") ומאחוריו ניידת משטרה. עוד אין חולק כי הנאשם עקף את הסיטרואן וכי במהלך ביצוע העקיפה, עבר הנאשם לנתיב הנגדי, תוך חציית קו-קטעים וחזר לנתיב נסיעתו בתום העקיפה. במהלך העקיפה נסעה משאית (להלן: "המשאית") כשחלקה בשול הנתיב הנגדי וחלקה בנתיב עצמו .

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה אם העקיפה בוצעה בבטחה.

  2.במסגרת פרשת התביעה העיד בפני סמ"ר עומר חרותי, אשר שירת במועד ביצוע העבירה ביחידת התנועה במחוז צפון. העד הבהיר כי אין בינו לבין הנאשם הכרות מוקדמת כלשהי.

באמצעות העד הוגש דו"ח מיום 23.07.09 שסומן ת/2 וכן סקיצה שסומנה ת/3.

העד מסר כי במועד הרלבנטי נהג בניידת משטרתית מכוון כללי צומת גולני לכוון קדרים, כשלפניו נסע רכבו של הנאשם ולפני הנאשם נסע הסיטרואן. העד הבהיר כי ראה בבירור את העקיפה אותה תיאר בדו"חות.

העד מסר כי הנאשם ביצע עקיפה מסוכנת בדרך לא פנויה. עפ"י עדות העד והדו"חות שערך, עקף הנאשם את הסיטרואן ו תוך כדי עקיפה עבר לנתיב הנגדי ואילץ בכך משאית שהגיעה ממול לרדת לשול, כדי להימנע מתאונה חזיתית עם הנאשם. נהג המשאית הבהב באורות גבוהים וצפר בחוזקה לעבר הנאשם, שעה שהנאשם התקרב למשאית בנתיב נסיעתה. העד הוסיף כי כשהנאשם היה בעיצומה של עקיפת הסיטרואן, נוצר מצב בו הסיטרואן, הנאשם והמשאית נסעו זה לצד זה: הסיטרואן בנתיבו המקורי, הנאשם בנתיב הנסיעה הנגדי והמשאית כשחלקה בשול וחלקה על נתיב נסיעתה לצד הנאשם .

העד עומת בחקירתו הנגדית עם השאלה כיצד הגיע למסקנה שירידת המשאית לשול נבעה מעקיפת הנאשם ולא מרצונו של נהג המשאית לאפשר לכלי רכב שנסעו מאחוריו לעקפו. העד השיב כי הוא בטוח "במאה אחוז" שהנאשם הוא שגרם למשאית לרדת לשול, שכן הבחין במשאית נוסעת בנתיבה ורק לאחר שהנאשם החל בעקיפה ועבר לנתיב נסיעת המשאית, ירדה המשאית לשול כדי למנוע תאונה חזיתית.

יתרה מזו, במסגרת ת/2 רשם העד כי "לא היה אף רכב לפני ואחרי המשאית שנכנסה לשול", נתון שאינו מותיר אפשרות ש המשאית ירדה לשול כדי לאפשר לכלי רכב לעקפה. בהעדר כלי רכב נוספים שנסעו מאחריה, לא היתה למשאית סיבה לרדת לשול אלמלא חששה מהתנגשות עם הנאשם.

3.          לצד השוטר עומר חרותי, בניידת, ישב המתנדב ציוני יהודה. העד ציוני ערך מסמך אשר סומן ת/1 וממנו עולה כי סמ"ר חרותי אמר לו תוך כדי הנסיעה: "תראה כיצד הוא הוריד את המשאית לשולי הכביש". לאחר מכן המשיכו לנסוע בעקבות הנאשם עד למעצרו. העד הוסיף כי שוחח בפלאפון ולא הביט בכביש ולכן לא הבחין בעקיפה. הסבר זה לאי שימת הלב לעקיפה הנו הסבר סביר. אמרתו הספונטנית של העד חרותי בפני העד ציוני, בזמן אמת, מחזקת את התרשמותי כי העד חרותי אכן ראה את שתיעד בדו"חות ת/2, ת/3.

4.         נתתי אמון מלא בגרסת עדי התביעה. העד חרותי מסר עדות ברורה, מפורטת ועקבית. הדו"חות שערך משקפים רצינות ודיוק ומבהירים את אופן התרחשות העקיפה על כל שלביה. דברי העד חרותי בפני העד ציוני, במהלך האירוע, מחזקים אמינות גרסתו. העד ציוני לא הפריז בתיאוריו. התמקדותו במה ששמע ויכולתו להודות במה שלא ראה, יצרו רושם אמין. העד נתן הסבר סביר לאי שימת הלב לאירוע.

5.מטעם ההגנה העיד הנאשם ומסר כי נסע אחרי הסיטרואן, כשהניידת מאחוריו, מצומת גולני ועד לכפר בועיינה נוג'ידאת מבלי לעקוף והמתין לשעת כושר לבצע עקיפה בבטחה. לאחר כפר בועיינה נוג'ידאת סבר שתנאי הדרך מאפשרים עקיפה בטוחה ולכן יצא לעקיפה מנתיבו, לנתיב הנגדי, תוך חציית קו-קטעים, עקף את הסיטרואן ושב לנתיבו .

בעדותו טען כי טרם צאתו לעקיפה הבחין במשאית נוסעת בקצה העיקול בנתיב הנגדי, כשרובה על השול וחלקה בנתיב הנסיעה. לדבריו, לאורך העקיפה המשאית הייתה רחוקה ממנו וכי הייתה בשול עוד לפני שיצא לעקיפה ונותרה בשול עד תום העקיפה.

6.עדות הנאשם לוקה בסתירות מהותיות הנוגעות לסלע המחלוקת בין הצדדים.

7.סתירה מהותית בגרסת הנאשם, המשליכה על טענתו כי הדרך היתה פנויה בעת העקיפה, נוגעת למיקום המשאית בעת צאתו לעקיפה.

הנאשם טען בתחילת חקירתו הנגדית עמ' 4 ש' 26 לפרוטוקול, כי הבחין במשאית "בקצה הקימור של הדרך ... ממרחק של מאות מטרים, 200-300 מטרים".