מדינת ישראל נ' האס

החלטה

הבקשה וההליכים עד כאן :

1.לפניי בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו של המבקש ממעצר.

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הצתה (לפי סעיף 448(א) + סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977) עבירה של התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים או תפילה בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 407(ב) + סעיף 29 לחוק העונשין), ועבירה של קשירת קשר לביצוע פשע (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין).

על פי כתב האישום, בשל רוגזו של המבקש על דוח חניה שנרשם לו על - ידי פקח העובד בעיריית חדרה, לפיו הוא חויב לשלם 250 ₪ בגין העמדת רכב במקום בו אסורה החניה, קשר המבקש קשר עם גיסו (להלן: "הגיס"), להצית את רכבו של ראש עיריית חדרה, מר חיים אביטן (להלן: "ראש העיר"), וכן להצית מחסן באזור התעשייה בחדרה, בו אוחסנו, בזמן הרלוונטי לאישום, מייצגים עבור "תהלוכת העדליידע" של חג הפורים (להלן: "המחסן"). המבקש וגיסו ביצעו את תכניתם וביום 19.2.13 הציתו את המחסן.

בנוסף, בשעה מאוחרת יותר באותו יום, נסעו השניים לבית ראש העיר, בכוונה להצית את רכבו ואף מעשה זה בוצע על ידם, כאשר הגיס מצית את הרכב והמבקש ממתין לו על הקטנוע, באמצעותו הגיעו השנים למקום.

2.המדינה ביקשה את מעצרו של המבקש עד תום ההליכים וביהמ"ש (כבוד השופט שפירא), בהחלטתו מיום 8.4.13, קבע, כי קיימות ראיות לכאורה, כנדרש וכי אף קיימת עילת מסוכנות של ממש, שאיננה נקודתית, לאור כך שהעבירות בוצעו כלפי מי שממלא תפקיד שלטוני, על רקע תפקידו.

לאחר שהוגש תסקיר חיובי מטעם שירות המבחן, אשר בחן חלופת מעצר שהוצעה על ידי המבקש בעיר עפולה, ולאחר שביהמ"ש (כבוד השופט שפירא), התרשם מהמפקחים שהוצעו (דודתו ודודו של המבקש, המתגוררים בעפולה, וכן הוריו המתגוררים בחדרה, אשר הציעו להגיע לעפולה ולסייע במידת הצורך בפיקוח), קבע ביהמ"ש, בהחלטתו מיום 2.5.13, כי: "במקרה זה ניתן להסתפק בחלופת המעצר שהיא חלופה מרוחקת מחדרה...". עוד קבע ביהמ"ש, כי: "בשים לב להתרשמותי מהמפקחים המוצעים, לא מצאתי צורך בהתקנת פיקוח אלקטרוני. עם זאת, אני מוצא לנכון לקבוע בטוחות כספיות גבוהות, שגם הן ישמשו גורם מרתיע, הן למפקחים והן למשיב עצמו, בקיום התנאים שנקבעו לשחרורו" ואישר את החלופה בעיר עפולה, שהיא "מעצר בית" מלא בכתובת שהומצאה, בתוספת תנאים נלווים ובכללם - "חלון התאווררות" בשעות מסוימות ופיקוח שירות המבחן (להלן: "החלטת השחרור").

כעת, פחות משלושה חודשים לאחר החלטת השחרור, הוגשה הבקשה דנן, לעיון חוזר, בה עותר המבקש לעיון מחדש בתנאי שחרורו ומבקש לאפשר יציאתו ממקום החלופה, על מנת שיוכל למצוא מקום עבודה. בבקשה נטען כי בבעלות אביו מוסך, אולם רק בדיון בפניי ביקש ב"כ המבקש, במפורש, כי יותר למבקש לעבוד במוסך של אביו, הנמצא בעיר חדרה (להלן: "המוסך").

טיעוני המבקש :

3.ב"כ המבקש טוען, כי בזמן שעבר מאז החלטת השחרור חל שינוי בנסיבות, הבא לידי ביטוי ברגרסיה שחלה בהכנסות המוסך, שכן המבקש היה זה שניהל אותו בפועל וכיום העסק נמצא על סף פשיטת רגל. בדיון עצמו הוגשו אישור רואה חשבון ודוחות רווח והפסד המצביעים על ירידה משמעותית בהכנסות העסק (אשר לא צורפו לבקשה).

כן נטען, שאביו של המבקש לקה באירוע מוחי. לא הוגש תיעוד רפואי בענין זה ואביו של המבקש, נכח באולם בעת הדיון והוצע כמפקח עליו בעת עבודתו במוסך. ב"כ המבקש הפנה לתסקיר החיובי של שירות המבחן וציין את החשיבות הרבה שיש ביציאה לתעסוקה. לטענתו, יש בכל אלה כדי להוות שינוי נסיבות המצדיק עיון חוזר וקבלת הבקשה לגופה.

עוד נטען, כי חוויית המעצר גרמה למבקש טראומה בלתי נשכחת וזעזעה אותו, כי המבקש מקפיד על קיום תנאי השחרור, כי ניתן לתת בו אמון וכי אין שום סיכון להישנות מקרים דומים בעתיד.

כן נטען, כי במרחק בין המוסך, הנמצא באזור התעשיה, 8 ק"מ מביתו של ראש העיר, הוא מרחק רב וכי די בערבויות הגבוהות שנקבעו, כדי להבטיח שהמבקש לא יפר את תנאי השחרור.

טיעוני המדינה :

4.המדינה מתנגדת לבקשה בטענה, כי לא חל כל שינוי בנסיבות וכי, על פי הפסיקה, פרק זמן בן פחות משלושה חודשים אינו מצדיק עיון חוזר בהחלטת השחרור.

לענין מצבו הכלכלי של המוסך נטען, כי, המבקש נמצא במעצר תקופה קצרה יחסית ומשפטו קבוע לחודשים ספטמבר-אוקטובר, כי מטבע הדברים, הימצאותו של נאשם במעצר בית כרוכה בקשיים שונים, בין משפחתיים, בין כלכליים ובין אחרים וכי אביו של המבקש יכול למצוא פתרון אחר להמשך ניהולו של המוסך, כגון העסקת עובד במקומו של המבקש.

עוד נטען, כי אין מקום להיעתר לבקשה לאור כך שהמוסך נמצא בעיר חדרה ואילו בהחלטת השחרור נקבע, במפורש, כי על החלופה להיות מרוחקת מן העיר חדרה.

דיון והכרעה :

5.לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים סבורתני כי לא ניתן להיעתר לבקשה.