מדינת ישראל נ' האלל

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

מדובר בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא ביטוח ונהיגה כשרישיון נהיגה פקע בנובמבר 07', היינו כשלוש שנים ומחצה לפני מועד ביצוע העבירה.

2.לאור עתירת התביעה להשית על הנאשם מאסר הוריתי לשירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של הנאשם. בתסקיר מיום 25.4.12 סקרה קצינת המבחן את עברו של הנאשם ותולדותיו וציינה כי תפקודו לאורך השנים היה תקין. קצינת המבחן ציינה כי הנאשם לקח אחריות על התנהגותו והביע חרטה וכי המעצר בהליך המשפטי בתיק הנדון היוו עברו גורם מרתיע ומציב גבול מהישנות ביצוע העבירות. שירות המבחן בסופו של דבר הגיע למסקנה כי אין מקום למעורבות גורם טיפולי נוכח אופן התנהלותו של הנאשם והמליץ כי במידה ובית המשפט שוקל להטיל על הנאשם מאסר יהא זה בדרך של עבודות-שירות.

3לאור המלצת שירות המבחן הוריתי לממונה על עבודות השירות להגיש חוות-דעת בעניין התאמתו של הנאשם לרצות מאסר בדרך של עבודות-שירות בחוות הדעת מיום 12.6.12 קבע הממונה כי הנאשם מתאים לרצות מאסר בדרך של עבודות-שירות.

4.הנאשם נוהג משנת 93' ולחובתו 23 הרשעות קודמות, 3 עבירות אחרונות בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף כאשר באחת מהן הוטל על הנאשם מאסר על תנאי למשך 3 ח' שהינו בר-הפעלה. לחובת הנאשם גם עבירות של מהירות מפורזת, עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף ועוד.

5.התביעה עתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, פסילה ארוכה, הפעלת הפסילות המותנות במצטבר, פסילה על תנאי. הסניגור ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, בהודאתו המיידית ולא להטיל עליו מאסר בפועל.

6.אין צורך להכביר מילים על מסוכנותה של עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף תקופה ארוכה ונהיגה בזמן פסילה המשקפת זלזול מוחלט בחוק ובהכרעות שיפוטיות. הנאשם נהג ביודעו כי אין לו רישיון נהיגה וכי הוא פסול לנהיגה והתעלם מהעונש שהוטל עליו, ר' בעניין זה רע"פ 6155/06 מ"י נ' אבו לבן כב' השופט א. לוי וכן רע"פ 3878/05 בן גוזי נ' מ"י מפי כב' השופטת פרוקצ'יה ורע"פ 9053/11 חאלד ג'אבר נ' מ"י מיום 10.1.12 מפי כב' השופט רובינשטיין.

7.כבר נפסק כי העונש הראוי בגין נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל, זו הדרך היחידה למנוע מעשית הישנות עבירה זו ר' ע"פ 3129-07-08 נסיראת נ' מ"י מפי כב' הש' רז.

8.בית המשפט קבע לא אחת כי בעבירה של נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל ואף לא בדרך של עבודות-שירות וזאת גם כאשר לא תלוי ועומד נגד הנאשם מאסר מותנה.

חומרה יתרה במקרה דנן על אף שהיה תלוי ועומד נגד הנאשם מאסר מותנה שב הנאשם ונהג.

יחד עם זאת, הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, הביע חרטה ויש לציין כי מדובר במעידה ראשונה, ככל שהדבר נוגע לעבירה של נהיגה בזמן פסילה ויש לקוות כי מדובר במעידה שלא תישנה.

יצויין כי הנאשם היה עצור לאחר מועד ביצוע העבירה למשך 3 ימים ולאחר מכן היה במעצר-בית מלא למשך 6 ימים.

לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים ובחנתי עברו התעבורתי של הנאשם, ולאור כל האמור לעיל, אני מחליטה לגזור על הנאשם העונשים הבאים:

אני דנה את הנאשם למאסר למשך 4 חודשים שירוצה בדרך של עבודות-שירות.

הנני מורה על הפעלת עונש של מאסר למשך 3 חודשים, כפי שנפסק על תנאי בבימ"ש בפ"ת ביום 27.5.10 בתיק 1710-05-10 לריצוי בחופף.

אני דנה את הנאשם ל- 9 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל שנה או נהיגה בזמן פסילה.

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים.

הנני מורה על הפעלת עונש של פסילת רישיון הנהיגה למשך 3 חודשים, כפי שנפסק על תנאי בבימ"ש בנתניה ביום 7.2.10 בתיק 5913-12-09 לריצוי באופן מצטבר.

הנני מורה על הפעלת עונש של פסילת רישיון הנהיגה למשך 6 חודשים, כפי שנפסק על תנאי בבימ"ש לתעבורה פ"ת ביום 27.5.10 בתיק 1710-05-10 לריצוי במצטבר.