מדינת ישראל נ' דרעי

בפני

שופט אביחי דורון

הכרעת דין

אני מזכה מחמת הספק את הנאשם מן העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

ביום 08/08/09 בשעה 04:20 התפרץ פלוני יחד עם אחר לבית העסק "טאצ' הדורו" ברח' אחד העם בתל אביב, בכך שניפץ חלון ונכנס לתוך המבנה, וזאת על מנת לבצע בו גניבה.

באותן נסיבות ניסו השניים לפרוץ לכספת שהייתה במקום וגרמו נזק לכספת ולחלון העסק.

תיאור העובדות עד כאן מוסכם על הצדדים, אולם שנויה במחלוקת זהות הפורץ:

לטענת התביעה הנאשם הוא שפרץ לעסק וראיותיה הן:

ת/11 הודעת המתלונן מיום 12.08.09- המתלונן סיפר כי הגיע למקום לאחר שקיבל הודעה על פריצה, בהגיעו למקום ראה את החלון מנופץ וקסדה שחורה מונחת על הרצפה, בעודו מחייג למשטרה ראה בחור עם חולצה שחורה רכוב על קטנוע אפור, ולאחר שראה אותו מדבר בטלפון הבין שמדובר בשותף של הפורץ שנמצא בפנים, לאחר מס' שניות התחיל אדם אחר לזחול החוצה, הוריד חולצה השחורה שהייתה על פניו וטיפס על הגדר על מנת לצאת מן המקום, המתלונן סיפר כי הניף מוט ברזל על מנת להגן על עצמו, הפורץ מעד וצעק למתלונן: " מה אתה רוצה"? והתחיל לברוח לכיוון צפון. עוד הוסיף המתלונן כי יום למחרת מצא במקום פלאפון שאינו שייך לאף אחד מן העובדים, שם ראה את תמונה של אדם אותו זיהה כמי שפרץ לעסק. לטענתו החשוד היה בגובה 1.80+, מבנה רחב לא שמן בסביבות גיל הארבעים, שחום עור שיער כהה לא קצר מאוד. המתלונן מסר דיסקים של מצלמות האבטחה.

ת/4 מזכר מיום 9.8.09 בצירוף דו"ח זיהוי בעלות על הטלפון-במזכר נכתב כי פלאפון שנתפס בזירה צלצל כאשר ולמענה קולו של החוקר, קראו בשם "אשר", שמו של הנאשם. בבדיקה בה נבחן המספר שהתקשר למס' הפלאפון של הנאשם עלה שמו של מר אביחי בן סימון, בעל ר"פ בעבירות רכוש.

ת/8 דו"ח פעולה מיום האירוע בשעה 06:49- בשעה זו הגיעה משטרה למקום לאחר שהופעלו גלאים במקום, עם הגיעם למקום נמסר כי בעל העסק פתח את המקום לאחר פריצה שהייתה בלילה, עליה דווח לפי ת/7 , המודיע נכנס לבית העסק ומצא לום ואת מכשיר הטלפון הנייד של החשוד, כמו כן הוסבר למודיע לשמור על טביעות האצבע, לטענתו סיפר כי ראה את החשוד בורח מן החנות כאשר הוא רעול פנים, עולה על קטנוע ונמלט מן המקום. עוד הוסיף כי תמונת החשוד, שעל גבי מכשיר הטלפון זהה לזה שפרץ יום לפני כן את המקום.

ת/5 זיכרון דברים מיום 16.08.09 בצירוף צו לנתוני תקשורת- במזכר נכתב כי לאחר בירור הובהר כי מחזיק הטלפון הינו הנאשם, כמו כן צוין כי במסך המכשיר ישנה תמונתו של האדם שאותו זיהה המתלונן כמי שפרץ לעסק, בבדיקת התמונה הועלה כי אכן בעל המכשיר הוא המופיע בתמונה.

ת/9 מזכר מיום 26.08.09- המתלונן הגיע לתחנה לאחר שהתבקש לערוך עימות עם החשוד, לאחר שזוהה על ידו מתמונת הפלאפון שהושאר במקום, המתלונן לא הסכים לעימות מחשש לנקמה. לאור כך הובא המתלונן לתא מעצרו של הנאשם, הביט דרך אשנב בתא המעצר, בו נכחו שני חשודים והצביע על הנאשם כחשוד באירוע. המתלונן אף ציין כי פניו של החשוד חרוטות בזיכרונו, וכי במהלך המפגש אף הביט בפניו של הנאשם ומזהה אותו כמי שפרץ בוודאות לעסק, לעניין הגובה מסר המתלונן כי כאשר מסר כי גובהו של החשוד הינו 1.80, לטענתו התכוון לגובה בינוני. אולם שב וחזר על הטענה כי בטוח בזיהוי.

ת/2 הודעת הנאשם במשטרה מיום 26.08.09- לאחר שהואשם בהתפרצות השיב הנאשם כי אינו יודע על מה החוקר מדבר, לטענת החוקר כי הנאשם זוהה על ידי המתלונן, טען הנאשם כי הדבר אינו אפשרי ואף הסכים לעימות. הנאשם הוסיף כי לבנו שלומי חבר העונה לשם אבי. לטענתו מסר לבנו את מכשיר הפלאפון שלו עליו מתנוססת תמונתו ומכאן זיהויו. לשאלת החוקר כיצד ידע על הפלאפון ענה הנאשם כי מאחר ונתן לבנו את מכשיר הפלאפון שלו הוא משער שכך התגלתה תמונתו, כמו כן ציין כי בנו סיפר לו שאיבד את מכשיר הפלאפון בים.

ת/3 הודעת הנאשם במשטרה מיום 31.08.09- בהודעה זו סיפר הנאשם כי היה בביתו בזמן ההתפרצות ואף שיחק קלפים עם שכנותיו, כמו כן הוסיף כי בין השעות 05:00-06:00 הגיע בנו אבי לביתו וסיפר לו כי איבד את הפלאפון שלו, שנמסר לבנו יומיים לפני המקרה לטענתו. הנאשם המשיך לדבוק בטענתו כי אינו קשור להתפרצות, הנאשם תיאר את מכשיר הטלפון ואף ציין כי באותו היום הגיע בנו יחד עם חבר נוסף העונה לשם אבי לביתו.

הודעת העדה מירב אהרוני במשטרה ת/1- העדה נחקרה במשטרה ביום 27/08/09, העדה אישרה כי היא מכירה את הנאשם שהינו שכן שלה. העדה סיפרה כי מעולם לא שיחקה עם הנאשם קלפים, ואף חזרה על טענה זו. כאשר הופנתה ע"י החוקר ליום הפריצה נשאלה האם ביום זה שיחקה קלפים עם הנאשם, העדה השיבה בשלילה ואף ציינה כי סוף השבוע של תאריך העבירה זכור לה במדויק לאור אירוע מסוים במשפחתה. העדה הוסיפה כי אכן היא נוהגת לשחק עד שעות מאוחרות אולם לא עד שעה 06:00 אלא לכל היותר עד השעה 01:30 לערך. העדה ציינה כי אחותה אינה משחקת קלפים העדה סיפרה כי הנאשם מתגורר עם בנו שלומי וטענה כי אינה מכירה אדם העונה לשם אבי. במעמד זה תושאלה גם אחותה של העדה, ריקי, שציינה כי מעולם לא שיחקה קלפים עם הנאשם כמו כן סיפרה כי אינה משחקת אולם לעיתים מחלקת את הקלפים במשחק.

עדות העדה בבית המשפט (מיום 09/01/11)-העדה סיפרה כי ביום האירוע לא שיחקה קלפים עם הנאשם אולם ציינה כי אכן ראתה אותו, לטענתה, לעיתים ישב עמם ולעיתים יצא מן החדר וזאת כמעט עד השעה 3 לפנות בוקר, כמו כן ציינה כי היום היה יום שישי. סיפרה כי אינה מכירה את בנו של הנאשם היכרות עמוקה אולם יודעת מי הוא וציינה כי גובהו 1.80, וכי מדובר בבחור גבוה. העדה סיפרה כי בסביבות השעה 07:00 בבוקר פנה אליה הנאשם וביקש ממנה 50 ₪ על מנת לחפש את בנו. לטענתה כבר ביום שבת, בשעות אחר הצהריים סיפר לה הנאשם על מקרה הפריצה לאחר ששמע על כך מבנו, כמו כן סיפר לה שמכשיר הטלפון שלו נתפס במקום. לאחר שהופנתה הנאשמת להודעתה במשטרה בה סיפרה כי היא זוכרת בבירור את השבת בה עבדה , ציינה העדה כי זכרה פחות או יותר את התאריכים, לשאלת התובעת מדוע לא סיפרה כי ראתה הנאשם כבר בעדותה במשטרה סיפרה כי אכן אמרה לו אולם החוקר לא כתב דברים אלו.לטענתה כבר בראשית חקירתה הבהירה לנאשם כי אין בכוונתה לשקר עבור אף אדם, לשאלת בית המשפט מדוע נאלצה להבהיר עניין זה טענה כי לאור העובדה שאין לה עבר נקי לא רצתה שהנאשם יפנה אליה בדרישה מעין זו.

ת/6 דו"ח פעולה מיום 16.08.09 בצירוף פלטי מחשב- מהפלטים ניתן לראות כי הודעות שנשלחו למכשיר הטלפון מוענו לאדם העונה לשם שלומי, בנו של הנאשם.

מטעם ההגנה הובאו ראיות כהוכחה לחפותו של הנאשם:

עדות הנאשם בבית המשפט מיום 07/04/11-הנאשם סיפר כי השתמש בסמים קרוב ל-25 שנה אך נגמל לפני כארבע שנים, אינו משתמש באדולן אלא מקבל כדורים ועובד באופן מסודר במוסך. לעניין האירוע טען כי אינו שייך לאירוע, והוסיף כי כבר בחקירתו ביקש שיילקחו ממנו טביעות אצבע ואף יביאו את בנו לעימות עמו. הנאשם סיפר כי לאחר שבנו הסתבך באילת התקשר אליו וביקש לבוא אליו לתל אביב, לטענתו בנו גר אצלו ואף לקח ממנו את מכשיר הטלפון שלו שהיה שייך לעבודתו. בקשר ליום האירוע סיפר כי באותו הבוקר הגיע אליו בנו יחד עם אדם נוסף העונה לשם אבי וביקש ממנו שיגיש תלונה על אובדן הטלפון, הנאשם סיפר כי הוא נמצא כרגע במקום אחר בחייו ולא היה מסתבך כך, לטענתו, לאחר שסירב להגיש תלונה על אובדן המכשיר בנו וחברו אבי נעלמו ולשם כך פנה לע"ת 1 שתלווה לו כסף לחפש את בנו. לעניין התמונה וכיצד ידע שזוהה על פי תמונתו ענה הנאשם כי מאחר ונתן את הפלאפון לבנו שתמונתו שלו מתנוססת עליו ידע שזהו המקרה. לעניין הזיהוי טען הנאשם כי הוכנס לתא מעצר יחד עם אדם צעיר אחר, לטענתו ראה אדם מביט מן האשנב ומהר נעלם, לאחר מכן הוצא מן התא, נמסר לו כי אין מבצעים עימות מאחר וזוהה ע"י המתלונן. לטענתו אינו מכיר את המתלונן ואינו יודע כיצד נראה, עוד הוסיף הנאשם כי בנו שונה ממנו במבנה גופו הרחב וישנו הבדל ניכר ביניהם. לשאלת התובעת מדוע סיפר כי בנו שלומי איבד את הטלפון בים, אמר כי יתכן ואמר זאת לאור דברים שנמסרו לו ע"י בנו.